היפוקרטס וחיבורו האפוריזמים

היפוקרטס נחשב לגדול הרופאים של יוון העתיקה, אשר השפיע באופן יסודי על התפתחות תורת הרפואה שאחריו, ולכן זכה לכינוי אבי הרפואה. על חייו של היפוקרטס ידוע מעט מאוד. הוא נולד באי קוס בשנת 460 (?) לפני הספירה. הוא היה בן למשפחה שבה עברה חכמת הרפואה מאב לבנו, ואת ידיעותיו הראשונות קיבל מאביו. אחר כך עבר לאתונה, משם נדד לתיסליה, תאסוס, לאריסה ואסיה הקטנה ולבסוף נפטר בלאריסה בשנת 370 (?) לפני הספירה.

שמו של היפוקרטס נתפרסם בזכות "האוסף ההיפוקרטי" Corpus) (Hippocraticum, שהוא אסופה של כ-70 חיבורים רפואיים, שכתובים ביוונית, ושלא רק היפוקרטס כתבם, אלא גם רופאים יוונים מתקופות ומאסכולות שונות. האוסף ההיפוקרטי כלל את שבועת היפוקרטס, והיא נעשתה בסיס לכל השבועות המאוחרות, כולל היהודית.

גדולתו של היפוקרטס הייתה שהשכיל לאסוף את המידע הרפואי שהיה קיים בזמנו, לנפות ממנו את האמונות הטפלות ואת המאפיינים הדתיים ולהפכו למדע המבוסס על תצפיות ועל ניסויים. להלן פירוט של יסודות תורתו: לכל מחלה יש מהלך טבעי משלה. מקור המחלה הוא הִשְתנות מרכיבי גוף האדם (הליחות), ומהלכה משתנה בהשפעת תנאים חיצוניים של אקלים, גאוגרפיה, דיאטה ועוד. במהלך המחלה יש עתות משבר, שבהן טבע הגוף נלחם עם המחלה. במקרה של ניצחון הטבע, האדם מבריא; ואם לאו, הוא מת. תפקידו העיקרי של הרופא הוא לסייע לטבע לגבור על המחלה. על הרופא לדעת גם את מהלך המחלה ולחזות מראש את סופה.  

החיבור האפוריזמים

חיבור זה, המכונה גם פרקי היפוקרטס, מכיל שבעה מאמרים, הבנויים בצורת אִמרות (בסך הכול 412 אִמרות). המאמר הראשון עוסק בשני נושאים עיקריים: הנהגת המזון והרקת הגוף. המאמר השני דן בנושאים הקשורים בהנהגה נכונה בתחומים כמו שינה, פעילות גופנית ותזונה וכן בתיאור מהלך החולאים החדים. המאמר השלישי עוסק בשכיחות המחלות לפי עונות השנה ובשכיחות המחלות בגילאים השונים. המאמר הרביעי עוסק בשימוש בתרופות הרקה, בהפרשות פתולוגיות, בזיעות, בתיאור הקדחות ובהפרעות במערכת דרכי השתן. המאמר החמישי עוסק במיילדות ובסיבוכי הריון. המאמר השישי והשביעי עוסקים בעיקר בשלשולים, בטחורים, בשיקוי (אסציטס), במחלות ריאה, במחלות כליות, בשלפוחית השתן, בחולי הרגלים (פּוֹדַגְרָה) ובהפרעות במתן שתן.

החיבור האפוריזמים יצא, ללא ספק, תחת ידי היפוקרטס. הוא נחשב לחיבור הפופולרי והחשוב ביותר באוסף ההיפוקרטי ולאחד מספרי היסוד של הרפואה העתיקה, מכיוון שהוא הקיף את כל הידע שהצטבר בתחום הרפואה עד תקופתו. החיבור היה נר לרגלם של רופאים ומשכילים במערב ובמזרח יותר מאלפיים שנה, ונחשב ל"תנ"ך" של הרפואה. החיבור הזה, כשאר החיבורים באוסף ההיפוקרטי, אינו מזכיר את האלים כלל, ובכך הוא מעמיד את העיסוק ברפואה כתחום מקצועי-מדעי, העומד בפני עצמו ושאינו קשור לדת או לאמונות תפלות או למילות כישוף.

ההשפעה והחשיבות שלו היו כה גדולים, עד כדי כך שאפילו בבתי הספר לרפואה באירופה של ימי הביניים והרנסנס נהגו לבחון את הסטודנטים לרפואה בבחינות הגמר בין היתר גם על החיבור האפוריזמים. האפוריזמים היה פופולרי ביותר אף בקרב תלמידים שלא התמחו ברפואה, כמו שהדבר בא לידי ביטוי בדברי הרמב"ם בחיבורו פירוש לפרקי אבוקראט:

ובעבור שראיתי ספר הפרקים לאבוקראט גדול התועלת, יותר מכל ספריו, ראיתי שאפרשם, כי הם פרקים ראוי שידעם על פה כל רופא; אבל גם זולת הרופאים ראיתים מלמדים אותם על פה לנערים אצל מלמדם, עד כי פרקים רבים מהם ילמדם על פה מי שאינו רופא, כלומר הקטן מן המלומד.

הפופולריות של החיבור האפוריזמים וחשיבותו באו לידי ביטוי במספר הרב של התרגומים שהוכנו לחיבור, בעיקר בשפות הערבית, העברית, הסורית והלטינית. קיימים כ-140 כתבי יד של החיבור ביוונית, 232 בלטינית, 70 בערבית ו-40 בעברית ואחד בסורית. חיבור זה של היפוקרטס יצא אף לאור עשרות פעמים במהדורות רבות כמעט בכל שפה מודרנית. ההדפסה הראשונה יצאה לאור ב-1476 בשפה הלטינית.

כמו כן זכה החיבור האפוריזמים למספר רב של פירושים. נוצר צורך לפרש את החיבור הזה הואיל והיפוקרטס כתב את המידע הרפואי שבספרו בתמציתיות רבה בלי לתת הסברים או רקע נלווה. קלאודיוס גלינוס, בן המאה השנייה לספירת הנוצרים, גדול הרופאים של העולם הרומי אחרי היפוקרטס, וחוקר בולט באנטומיה, פיזיולוג, פיזיקאי, מנתח ופרמקולוג, כתב את הפירוש החשוב ביותר לחיבור האפוריזמים.

 

 

הדברים מבוססים על פרק מתוך עבודת הדוקטורט של הדר פרי, ששמה "חיבורו הרפואי של יוסף בן יהודה אבן עקנין 'אכ'תצאר שרח גאלינוס לפצול אבוקראט': מקומו בהגותו של אבן עקנין ובמסורת הפרשנית לפרקי היפוקרטס".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שועי  On 22 בנובמבר 2008 at 10:25 PM

    מזל טוב על ההצטרפות
    בהצלחה רבה

  • טלי  On 23 בנובמבר 2008 at 12:18 AM

    והרבה הצלחה (-:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: