לא מכבר נכנסה לעברית אפנה חדשה: שימוש ב"כנס" במקום ב"היכנס". מדובר בחברות שמזמינות את הגולשים להיכנס לאתרי האינטרנט שלהן. ההזמנה היא בצורת ציווי, אך, אבוי, במקום לכתוב "היכנסו" הן כותבות "כנסו". במאמר הזה נעמוד על ההבדל בין שתי צורות ציווי אלו.
השורש כנ"ס קיים בבניינים רבים. צורת היסוד של השורש הזה בבניין נפעל היא נִכְנַס, ואחת המשמעויות שלה היא בא, עבר מן החוץ לפנים, ההפך מן יצא, לדוגמה: "נכנס לבקר את החולה" (ירושלמי סוכה נד א). צורת העתיד של בניין זה היא יִכָּנֵס (ובכתיב חסר ניקוד "ייכנס"), ואילו צורת הציווי היא הִכָּנֵס (ובכתיב חסר ניקוד היכנס). בכלל, המאפיין החיצוני של בניין נפעל הוא אות איתן מנוקדת בחיריק, דגש בפ' הפועל והיא מנוקדת בקמץ (בקיצור חד"ק – חיריק, דגש, קמץ).
לעומת זאת צורת היסוד של השורש כנ"ס בבניין פיעל היא כִּנֵּס. המשמעות העיקרית של בניין זה היא לאסוף, לקבץ וללקט, לדוגמה: "מה שכינסו אבותיך אתה מבזבז" (פסיקתא רבתי קכו). צורת העתיד של בניין זה היא יְכַנֵּס, ומטבע הדברים צורת הציווי לאחר השמטת אותיות אית"ן וניקודן היא כַּנֵּס. (נוסף רק דגש קל באות כף).
אני מאמינה שהחברות במשק מתכוונות שהגולשים ייכנסו לדפי הבית שלהם ולא שיחברו דבר מה. חבל שאין הן נעזרות בשירותיו של עורך לשון ומקפידות שלשון התוכן של האתרים שלהן תהיה תקינה.
הערת המדור: ראו בעניין הזה גם את דבריה של יעל סלע-שפירו ברשומה "כנסו, כנסו"
נקודת ראות 
תגובות
נראה לי שפשוט נשמט לו סימן קטן. צריך להיות 'כנסו, ואז זו לא שגיאה אלא בליעת הברה ברישיון
את מחמיצה את הנקודה העיקרית, למעשה, את שתי הנקודות:
1
בארץ תרבותית, נאמר צרפת, או אפילו אנגליה, חשוב לאדם להראות תרבותי ומשכיל. זה מעיד על מעמד גבוה. הוא מראה זאת בדברו בשפה תרבותית, נכונה ועשירה, המעידה על השכלתו.
בישראל יש רק בוז לתרבות והשכלה. אפילו סופרים, שאפשר היה לחשוב שהשפה היא כלי עבודתם, מדברים בשפה עילגת וגדושת שגיאות. די להקשיב לאחת התוכניות הספרותיות ברדיו או בטלויזיה כדי להיווכח בכך.
2
בארץ שיש בה מסורת של תרבות, נאמר צרפת או אנגליה, השפה התרבותית היא שפת אימם של בני תרבות. הם חשים את רוחה, את מבנהה, את דקדוקה ותחבירה.
בישראל, רוב דוברי העברית אין זו שפת אמם, ואם כן, אין זו שפת האם של הוריהם. לכן, אין להם שום תחושה לרוח העברית. את יכולה לדבר אתם עד מחר על שורש ומשקל. אין להם שום תחושה אינטואיטיבית למבנה העברית. וכאמור, זה גם לא איכפת להם.
ולכן כנס, ולכן מימשק, וכן הלאה.
הסברתי את עניין המישק-מימשק לאשת מחשבים צעירה אחת. היא הכריזה, לסיכום, כי שכנעתי אותה, אבל היא לא תשתמש במישק, כי ילעגו לה.
זו הטרגדיה של העברית.
העברית חיתה כשפה מתה, ורוחה מתה כשנעשתה שפה חיה.
בארץ אין מסורת של תרבות, וזה מתבטא בכל דבר, ולא רק בעברית. זה לא בגלל שזו ארץ הגירה – הורי והוריהם הקפידו מאוד על שפה נכונה ועשירה, וככלל צעירים דוברים גרוע יותר מהמבוגרים.
הבעיה היא שהעברית היא שפה עתיקה וחדשה בבת אחת. אין מסורת רציפה של דיבור עברית, ולא היה בה שינוי הדרגתי שהתאים אותו לתנאי החיים. לכן השינויים כיום הם מהירים מאוד ונראים כשיבושים. הם לא. הם שלב התפתחותי הכרחי של שפתנו.
נ
זה התחיל מהטוקבקים, ומשם זה גלש ל"חברות"ץ לא מדובר בחברות שלא מבינות עברית, אלא בשפה שמשתנה תחת האף שלנו.
ר' גם
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9
העברית בוודאי משתנה.
אבל לא כעברית.
העברית החדשה מאבדת את המבנה הבסיסי, הדקדוק הפנימי של העברית.
היא פחות ופחות עברית.
בבניין נפעל הדגש והקמץ בפ' הפועל.
חבל שכותבת המאמרים המכובדה אינה מודעת למעשיה ומתקנת טעויות של אחרים ללא עריכה עצמית.
שלום פול,
תודה על ההערה. הטעות תוקנה. תודה שהסבת את תשומת לבי. עברתי על הטקסט המון פעמים ולא שמתי לב לטעות בניסוח. בכל מקרה, בניקוד לא הייתה טעות.
ממש מטריד כל עיניין הזילות של השפה העיברית!! בושה וכלימה ,איזה חוסר ידע בסיסי ביותר של שפת האם שלנו. אפילו דוחה ניתן לומר.
It's nearly impossible to find experienced people about this subject, however,
you sound like you know what you're talking about!
Thanks