המילה מהווה ותחליפיה

המילה מהווה נכנסה לאפנה בדיבור ובכתיבה. אנו מוצאים אותה בעיתון, במאמרים אקדמיים ובכל דבר שבדפוס ובכתב יד. ההוכחה לכך היא שהמילה הזאת מופיעה 3,000,000 פעם במרשתת (אינטרנט) על פי תוצאות החיפוש במנוע החיפוש "גוגל". כמעט בכל המשפטים שעלו בחיפוש היה אפשר לוותר על המילה מהווה או להמירה בפעלים אחרים ברורים ממנה.  

הבעיה עם המילה הזאת שהיא דוחקת את רגליהן של מילים אחרות, שהן טובות וראויות ממנה, ומדלדלת את הלשון. יתר על כן, בדרך כלל השימוש במהווה אינו נכון לפי העברית, שכן משמעו בעברית עושה שיהיה, יוצר, מחולל, מוליד, מביא לידי הוויה. זו מילה שמקורה בלשון חז"ל, ושימושה העיקרי בספרות המחשבה של ימי הביניים. שם מדובר, למשל, על "המהווה והמוליד", כלומר היוצר, המביא לידי הוויה או על "הכוח המהווה לכל אלו ההוויות", כלומר היוצר אותן, הנותן הוויה. ובימינו מוצאים שימוש כשר במילה מהווה בדוגמה שמביא אבן שושן במילונו: "תרכובת של שני אטומים מימן עם אטום חמצן מהווה פרודה של מים", ומהווה במשמעותה כאן היא אפוא הצורה הפעילה של מתהווה.  

להלן דוגמאות לשימוש בימינו אנו במילה מהווה ולתחליפיה הרצויים:

1. משחק הקלפים מהווה את הבילוי העיקרי של הנוער המבקר במועדון. תחת זאת יש לומר "משחק הקלפים הוא הבילוי העיקרי של הנוער המבקר במועדון". במקרה הזה ובמקרים אחרים האוגד נדחק מפני הצירוף מהווה את.

2. הנסיעה במהירות מופרזת מהווה עברה. במקרה הזה עדיף לומר "הנסיעה במהירות מופרזת יש בה משום עברה". במקרה הזה רואים שהמילה מהווה דחקה את הצירוף העברי "יש בו משום".

3. פעמים רבות משתמשים במילה מהווה במקום פעלים פשוטים. הכותב אינו מעוניין לייגע את מוחו כדי למצוא את הפועל המתאים ומשתמש בפועל מהווה בתור תחליף לכל פועל. למשל, במשפט "פעולתו של האיש מהווה ניסיון למחות נגד האפליה" ראוי להמיר את "מהווה ניסיון" בפועל ולומר "במעשה הזה האיש מנסה למחות נגד האפליה" או "האיש בא למחות" או "האיש מבקש למחות".

4. במקום לומר "כל הספרים האלה מהווים אוסף נכבד" יש לומר "כל הספרים האלה מעמידים אוסף נכבד". ומכאן עולה שהפועל מעמיד הוא אחד מרבים שנדחקו מפני מהווה.

5. המשפט הזה "מצד הטיפולוגיה הן מהוות שלב אחד בתהליך" מעיד על שימוש מיותר בפועל מהווה, שכן אפשר לכתוב את המשפט הזה בפשטות בלי להזדקק למילה "מהווה": "מצד הטיפולוגיה הן שלב אחד בתהליך".

כללו של דבר, כדאי מאוד להיזהר מפני השימוש המופרז במהווה. מי שרגיל במילה הזאת יותר מדי, כדאי לו להמעיט את השימוש בה. זו מילה שנזקה מרובה מתועלתה. 

 

בעניין הזה ראו גם את מאמרו של אמציה פורת, "האם יש צורך במלה 'מהווה'", לשוננו לעם, כ"ג (תשל"ב), עמ' 202-197.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון  On 14 בדצמבר 2008 at 8:30 PM

    נושא מאוד מעניין, הכתיבה שלך שופעת, בלי לקרוא בפרטים מיד מבחינים שאת יודעת את השפה העברית לפחות כמו ד"ר ללשון :).
    רציתי לדעת איך הפכה מילה זו למילה כה חזקה ומדוברת בשפה העברית, איך היא נהפכה להיות מילה "גבוהה" יחסית..?

  • הדר  On 14 בדצמבר 2008 at 10:57 PM

    יש כמה השערות לתהליך שהמילה מהווה רואים בה מילה גבוהה:

    1. המהווה שימש כאמור פועל במשמעותו הראשונה (מחולל). אך היה אפשר לראות בפועל זה צורת אוגד במשפט "תרכובת של שני אטומים מימן עם אטום חמצן מהווה פרודה של מים". היה אפשר להבין מהמשפט שהתרכובת היא פרודה של מים.

    2. השורש הדומה הי"י \ הו"י תורם גם הוא לבלבול הזה.

    3. היה צורך בשפה באוגד גבוה ורב רושם, בעיקר בקרב אנשי פקידות גבוהה. לכן המהווה מילא צורך זה.

    ותודה לסרגיי סנדלר על העזרה במתן התשובה.

  • אתי  On 15 בדצמבר 2008 at 12:01 PM

    את הפולמוס לפני כ-15 שנה סביב המלים כזה כאילו
    לכל תקופה הגיבור שלה והמילה שלה.
    שימוש חוזר במילה מסוימת "מהווה" שיקוף תרבותי של אותה עת. לכן לדעתי המלה מהווה ממצאת היטב את רוח, ה"כל אפשרי", הבלתי מחייבת של תקופתנו

  • אפרת  On 16 בדצמבר 2008 at 1:34 PM

    ואני שואלת, לא עדיף "מאמרים אקדמיים" על פני "אקדמאיים"?

  • הדר  On 16 בדצמבר 2008 at 5:33 PM

    כן עדיף. אני אשנה. תודה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: