משמעויות המילה עשוי

אנו שומעים בכלי התקשורת חדשים לבקרים שאישיות בכירה עשויה לבקר מקום כלשהו. רבים מסיקים מכך שיש סיכוי טוב שהביקור יצא לפועל. כלומר הציבור הרחב סבור שהמילה עשוי מעידה על הפוטנציאל החיובי של הפעולה. כדאי לבדוק אם המילה עשוי אכן משמשת במקורות במשמעות הזאת. לשם כך אציג את משמעויות המילה עשוי בעברית.

המשמעות הראשונה היא בינוני פעול של השורש עשֹ"ה, כגון "כל הזהב העשוי למלאכה" (שמות לח, כד); "הכלים העשויים לבעל ולאשרה" (מלכים ב כג, ד); "מה שעשה – עשוי" (תרומות ג, ו); "צבת בצבת עשויה" (אבות ה, ו). משמעות אחרת של המילה עשוי היא רגיל, נוטה, נוהג לעשות או להיעשות. כלומר כך דרכו של עולם, כך קורה לו לאדם או אפשר שיקרה לו מטבע הדברים. להלן דוגמאות מספר: "תרנגולת עשויה להטיל ביצתה באשפה ואינה עשויה להטיל ביצתה במקום מדרון" (שבת מב, ע"ב); "אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה" (בבא קמא, קיח). המשמעות האחרונה היא ניתן ל…, נועד ל…, כגון "כתב שהוא עשוי להשתנות" (ירושלמי מגילה א, יא); "סימנים עשויים להשתנות" (בבא בתרא קנה, ע"א).

 מכאן אנו לומדים שאם ברצוננו לומר שיש אפשרות שאישיות בכירה תבקר במקום כלשהו אין עלינו להשתמש במילה עשוי. תחת זאת מוטב לומר: אפשר שתבקר; ייתכן שתבקר, אולי תבקר. ואם ברצוננו לומר שכבר הוחלט על הביקור, ורק הזמן לא נקבע, מוטב לומר: עתידה לבקר, עומדת לבקר, תבקר בקרוב או תבקר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צבי  On 28 בדצמבר 2008 at 6:50 PM

    והרי שנים רבות לימדונו כי מתקיימים יחסים של קירבה רעיונית ולשונית בין "עשוי", ששימושה לצפי חיובי, לבין "עלול", שמצביעה על צפי שלילי.
    לא נכון?
    אם כך, מה באשרר למילה "עלול"?

  • הדר  On 28 בדצמבר 2008 at 7:29 PM

    המילה עלול (מלשון חז"ל) אכן משמעה מסוגל, נוטה בעיקר לפעולה שלילית ולא רצויה, לדוגמה: "את המשקין שהן עלולין לקבל טומאה" (פסחים יח, ע"ב). ובלשון ימינו, לדוגמה, פלוני עלול להצטנן.

  • אביבה  On 28 בדצמבר 2008 at 7:52 PM

    האשם הוא ב-might האמריקאי.
    ממש אין צורך לתרגם אותו מילולית אבל רבים מדי עושים זאת.

  • יונתן  On 28 בדצמבר 2008 at 10:43 PM

    זאת הרשימה הרביעית שלך שאני קורא ובכל פעם אני לומד משהו חדש.

    אם אפשר שאלה שלא הכי קשורה,מתי משתמשים במילה "זאת" ומתי ב"זו"?

  • הדר  On 29 בדצמבר 2008 at 7:34 AM

    אני שמחה שאתה נהנה. מכיוון שרבים שאלו אותי על הכינויים הרומזים, אייחד לכך מאמר שלם. יש רק להתאזר בסבלנות. הוא יגיע בקרוב.

  • איציק  On 29 בדצמבר 2008 at 11:52 AM

    ומה עם "זאתי"?

  • דליה  On 29 בדצמבר 2008 at 11:53 AM

    ברצוני להפנות את תשומת ליבנו לתופעות חמורות דומות המתרחשות באירופה בימים אלה. ניקח למשל, את המילה "ראש" בצרפתית המודרנית
    tête!
    במקום להשתמש במילה הלטינית המקורית
    caput
    הם משתמשים בייצור השגוי כל כך הזה- הרי זוהי המילה
    testum
    שמשמעותה המקורית בלטינית הנפלאה היא "עציץ". ועוד הוגים את המילה באופן כל כך לא נכון.
    תושבי פריז, בדומה לתושבי רומא, מדריד, ריו דה ז'ניירו וגינאה המשוונית, דוברי הלשון הלטינית הנפלאה של קיקרו והוריטיוס, משתמשים בה בשיבוש מזוויע ועוד מעזים להגיד שהשפה הלטינית השתנתה מאז תקופתו של הורטיוס (שחי לפני כ-2100 שנה). הם מסרבים להודות בטעויותיהם הוולגריות הנובעות מחוסר ידע לשוני פשוט של שפת אמם, ובחוצפתם אומרים שניתן לקבל טעויות אלה אם רק להודות שהשפה הלטינית השתנתה. ואפילו ממציעים שמות מגוחכים לשפות אלה – ספרדית, צרפתית, קטלנית (ברוך השם, לשם עוד לא הגענו. מי אמר "עברית ישראלית"?). והרי כידוע מפירסומיה של דר' פרי השפות אינן משתנות אלא משתבשות. והרי אין שום סיבה שדובר שפה ילידי ידבר את שפתו באופן משובש, הלא כך? אנא עיזרי לי לנסח מכתב לדוברים אלה ולצאת בקריאה נרגשת לא לשבש את השפה הלטינית, לא עוד!
    ברצוני להעיר גם הערה נוספת לגבי תופעה שראיתי בעברית. יש לי תחושה שעוד מימי התנ"ך התגנבה לה טעות בשפה העברית – הדוברים חוזרים ומשתמשים בבינוני הפועל כאשר הינם מתכוונים למה שנקרא בדרך כלל "זמן הווה". והרי מבלשנות שמית משווה בסיסית ידוע, כי שימוש זה איננו מקורי, וכי צורות הפועל השמיות המקוריות הן צורת קטל וצורת יקטול בלבד. על כן, חל כאן שיבוש חמור עוד בתקופת אבותינו. הרי כידוע, השפות אינן משתנות אלא משתבשות! יש לעשות הכל על מנת להחזיר את המערכת השמית הפעלית לקדמותה בעברית ומהיום ואילך יש לומר "מלפני שש שנים כל יום הוא יגנוב לי אבטיחים"!
    בנוסף המחקרים האחרונים מראים בבירור, כי בתקופת האדם הקרומניוני השתמשו אבות אבות אבות אבותינו בנהימות, שאגות, שריקות וצקצוקים. מאז חלו שינויים גדולים בשפה, אך בהתבסס על פירסומיה של דר' פרי הצורות העתיקות עדיפות ושלביה הקדומים של השפה נכונים יותר משלבים מאוחרים יותר. על כן אני קורא לך, בתור עורכת לשונית, להחזיר עטרה ליושנה, ולהפסיק עם הכתיבה בשפה המשובשת הזאת שאת משמתמשת בה!

    בברכת גרגרגר, הווו, ווף ווף, ויצא פרשדונה צקצקצק

  • יוסי  On 29 בדצמבר 2008 at 3:23 PM

    תגובה גאונית. אני מקווה שתזכה לפרסום רב.

    "אנא עזרי לי לנסח מכתב לדוברי שפות אלה"

    כל כך כל כך מצחיק. פשוט מצוין

  • שחר  On 29 בדצמבר 2008 at 7:36 PM

    הדר, האם יהיה מותר להטרידך מדי פעם בשאלות שקשורות לשפתנו ההולכת ונעלמת?

  • הדר  On 29 בדצמבר 2008 at 10:16 PM

    בהחלט, הכול מוזמנים לשאול אותי במייל האישי.

  • milim  On 29 בדצמבר 2008 at 11:22 PM

    לא תוכלי לשנות אופנה, המילה עשוי גם אם אינה נכונה על פי המקרא, היא מילה אופנתית שנכנסה חזק מאוד לתוך השפה המדוברת הגבוהה כביכול, ואפשר למצוא אותה היום בלי סוף בתקשורת הכתובה, המדוברת ובספרות העברית.

  • קובי  On 12 בינואר 2009 at 1:24 PM

    האם המשפט הבא תקני?

    " מכאן אנו לומדים שאם ברצוננו לומר שיש אפשרות שאישיות בכירה תבקר במקום כלשהו אין עלינו להשתמש במילה עשוי."

    האם לא עדיף להחליף את "אין עלינו" ב"אל לנו"?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: