צומת סואן או סואנת?

אחת הטעויות הנפוצות בעברית היא שאין מתאימים לשם עצם את צורת שם המספר או הלוואי המתאימים לו. הסיבה היא שעברית של ימינו מתבלבלים בין זכר לנקבה. לפיכך במאמר זה יינתנו המאפיינים של השמות בלשון נקבה ושל השמות בלשון זכר.

שמות עצם בלשון נקבה

1. שמות של ערים וארצות הן תמיד בלשון נקבה, כגון יִשְׂרָאֵל, יְרוּשָׁלַיִם.

2. שמות הנקבה באדם ובבעלי חיים, כגון אֵם, פִּילֶגֶש, שֵׁגָל, אָתוֹן, רָחֵל

3. סיומות של נקבה הן לרוב האות ה"א שלפניה קמץ, כגון שִֹמְלָה, תְּמוּנָה, ותי"ו שאינה שורשית, כגון מַשָֹאִית, מִסְגֶּרֶת. למרות זאת יש בעברית מילים רבות שהן בלשון נקבה אף על פי שאינן מסתיימות באות ה"א או באות תי"ו. להלן רשימת מילים:  

אֶבֶן גְּדוֹלָה, גֹרֶן עֲגֻלָּה, כָּתֵף אֵיתָנָה, פַּעַם אַחַת, תְּהוֹם עֲמֻקָּה, חָצֵר נְקִיָּה, אֹזֶן חַדָּה, דְיוֹ אֲדֻמָּה, כַּף שְׁטוּחָה, צִפּוֹר כְּחֻלָּה, אֶצְבַּע אֲרֻכָּה, צִפֹּרֶן קָשָה, זְרוֹעַ נְטוּיָה, כָּרֵס (!) שְׁמֵנָה, צְפַרְדֵּעַ יְרֻקָּה, אֶרֶץ רְחָבָה, לֶחִי נְפוּחָה, אֵשׁ בּוֹעֶרֶת, חֶרֶב חֲדָשָׁה, מַחֲבַת (!) חֲדָשָׁה, קֶרֶן יְחִידָה, בְּאֵר עֲמֻקָּה, יָד חֲזָקָה, נַעַל לוֹחֶצֶת, רֶגֶל יְשָׁרָה, בֶּטֶן מְלֵאָה, יָרֵךְ פְּצוּעָה, נֶפֶשׁ טוֹבָה, שְׁאוֹל תַּחְתִּית, בֶּרֶךְ שְׁבוּרָה, יָתֵד קְצָרָה, עַיִן אֲדֻמָּה, שׁוֹק שְׁמֵנָה, גָּדֵר גְּבוֹהָה, כּוֹס נְקִיָּה, עִיר הוֹמִיָּה, שֵׁן שְׁחוֹרָה, גֶּפֶן סוֹרַחַת, כִּכָּר מֶרְכָּזִית, עֶצֶם רַכָּה, תֵּבֵל גְּדוֹלָה.

* יש לציין ששם שהיחיד שלו לשון נקבה, גם הזוגי הוא לשון נקבה.

שמות עצם בלשון זכר

1. רוב השמות המציינים אברי גוף זוגיים הם בלשון נקבה חוץ מהשמות האלה: מָתְנַיִם צָרִים, נְחִירַיִם רְחָבִים, עַפְעַפַּיִם רַכִּים, שָׁדַיִם יָפִים, קַרְסֻלַּיִם דַּקִּים.

2. בדומה לשמות ממין נקבה שם שהיחיד שלו לשון זכר, גם הזוגי שלו לשון זכר, ואלו הם השמות:

אוֹפַנַּיִם מְהִירִים, גַרְבַּיִם שְׁחוֹרִים, מַגָּפַיִם חֲדָשִׁים, מִכְנָסַיִם אֲרֻכִּים, עַרְדָּלַיִם לְבָנִים.

3. לשון זכר הם גם השמות שצורת היחיד וצורת הרבים שלהם זהה ומסתיימת בצורן הריבוי הזוגי, כגון מֶלְקָחַיִם גְּדוֹלִים, מִסְפָּרַיִם חַדִּים, מִשְׁקָפַיִם כֵּהִים.

4. יש שמות שהם בלשון זכר, אף על פי שהסיומת שלהם אופיינית ללשון נקבה, כגון לַיְלָה אָרֹךְ , והשמות שהסיומת תי"ו אצלם שורשית (למעט המילה מחבת), ולהלן מקצתם: אוֹת גָּדוֹל, בַּיִת חָדָשׁ, זַיִת רַעֲנָן, מָוֶת טִבְעִי, מוֹפֵת גָּדוֹל, סִתּוּת גַּס, פִּחוּת זוֹחֵל, צֶוֶת מֻכְשָׁרִ, צִיּוּת עִוֵּר, צִיתוּת טֶכְנִי, שֵׁרוּת אָדִיב, תּוּת טָעִים, תַּסְכִּית אָרֹךְ, צֹמֶת מְסֻכָּן.

5. המילה עט היא לשון זכר.

שמות שכיחים בלשון זכר ובלשון נקבה

 לָשׁוֹן – "דבק לשון יונק אל חכו בצמא" (איכה ד, ד); "תדבק לשוני לחכי" (תהלים קלו, ו)

מַטְבֵּעַ – "ונפסלה המטבע" (בבא קמא צז ע"א-ע"ב)

סַכִּין – "סכין מסוכן בידי שוטה" (מראה המוסר מג, א); "אין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה" (בראשית רבה סט)

פָּנִים –  "פנים זעומות" (במדבר רבא יא); "פנים זועפים" (דניאל א, י)

רוּחַ – "ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים" (מלכים א יט, יא)

שֶׁמֶשׁ – "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" (שופטים ה, לא); "והשמש זרחה על המים" (מלכים ב ג, כב)

 

ראו בעניין הזה את המאמר שדן בשימוש הנכון בשם המספר:

http://www.notes.co.il/hadar/52810.asp

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 31 בינואר 2009 בשעה 6:44 PM

    תודה .
    ושבוע טוב .

  • אסתי  ביום 31 בינואר 2009 בשעה 6:54 PM

    אני מתחילה לשמר לי את הפוסטים שלך לצורך העברה הלאה.

    תודה רבה. בעיני זו עבודת קודש מה שאת עושה כאן.

  • גלעד סרי לוי  ביום 31 בינואר 2009 בשעה 9:40 PM

    כה לחי

  • דורי  ביום 31 בינואר 2009 בשעה 9:40 PM

    דיו, כמדומני, היא גם זכר, לא?

  • גלית  ביום 1 בפברואר 2009 בשעה 12:04 AM

    אות גדול? זה נכון לאות של "אות ומופת", אך האם גם לאות א"ב?

  • הדר  ביום 1 בפברואר 2009 בשעה 7:40 AM

    המילה אות בכל משמעויותיה היא לשון זכר. אות במקרא משמעו סימן תו, ובלשון חז"ל השתנתה המשמעות, והיא פלא מופת.

    באשר לדיו, אכן כתוב במילונים רבים, כמו אבן ושון ורב מילים, שהמילה היא לשון זכר ונקבה, אבל יש המפקפקים בכך. במילון ההווה, המשקף את החלטות האקדמיה, כתוב שהמילה היא רק לשון נקבה. לכן כדי למנוע ספק עדיף לנקוט לשון נקבה במילה הזאת.

    • גלעד  ביום 1 בפברואר 2011 בשעה 6:05 PM

      אבל "גוילים נשרפים ואותיות פורחות" ובמשנה: "כתב אות אחת" ובהלכה: "כמלוא אות קטנה"
      וכו' וכו'..
      שלחתי לך גם דואל לגבי המילה עצם, לפני שראיתי שבדיוק עסקת בענייני מין ומילים.. ולעצם העניין – האם עצם העניין הוא זכר? ועצם השאלה במקומו?

  • מבולבלי  ביום 1 בפברואר 2009 בשעה 11:56 AM

    כנראה שיש לי בעיה בהבנת הנקרא – זה זכר או נקבה?
    סואן או סואנת?

  • הדר  ביום 1 בפברואר 2009 בשעה 3:39 PM

    המילה מוזכרת במאמר.

  • רונאלי  ביום 24 במאי 2009 בשעה 5:29 PM

    נתקלתי ב"גְּוִילִין נִשְׂרָפִין וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בָּאֲוִיר" [עֲבוֹדָה זָרָה יח]

    למה זה?

  • גלית  ביום 14 בנובמבר 2009 בשעה 1:55 PM

    תודה על המאמר:)

  • nadav  ביום 11 בינואר 2012 בשעה 10:55 PM

    המילה "דרגה" היא נקבה. מדוע אומרים שחייל הוא בדרגה סמל (ולא סמלת) אבל מידת המכנסיים שלו היא ארבעים ושתיים (ולא ארבעים ושניים)

    • יהושע וולדמן  ביום 18 בפברואר 2012 בשעה 3:46 PM

      סמל הוא לא תיאור, הוא שם עצם. החייל הוא הסמל ולא הדרגה. החייל נמצא בדרגת סמל – כמו איש שנמצא במדרגה העליונה (נקיבה) של הבניין (זכר).

      ארבעים ושתיים היא תיאורה של המידה – המידה עצמה גדלה ארבעים ושתיים.

  • nirstern  ביום 5 ביוני 2015 בשעה 12:05 PM

    מילים שהן גם זכר וגם נקבה:
    https://www.safa-ivrit.org/irregulars/malefemale.php?t=examples

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: