אחת השגיאות הנפוצות כיום היא אי-ההתאמה בין מין שם העצם ובין המִספר המתלווה אליו. דוגמה נפוצה לכך היא ה"עשר שקל" שאנו שומעים בכל מקום. במאמר הזה יוסבר השימוש הנכון בשם המספר.
הגדרות
v המספר המציין את כמות העצמים נקרא מספר יסודי או מספר מונֶה או מספר סודֵר, כגון אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלוֹש, אַרְבַּע.
v המספר המציין את סדר העצמים נקרא מספר סידורי, כגון רִאשׁוֹן, שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, רְבִיעִי.
v המספר המציין חלק של עצם נקרא מספר חלקי, כגון חֲצִי, שְׁלִיש, עֲשִׂירִית, שְׁתֵּי חֲמִשִּׁיּוֹת.
המספר היסודי
זכר נקבה
אֶחָד: אַחַד הָאֲנָשִׁים אַחַת: אַחַת הָעֲמָדוֹת
שְׁנַיִם: שְׁנֵי מוּסַכִּים שְׁתַּיִם: שְׁתֵּי הַיְּלָדוֹת
שְׁלוֹשָׁה: שְׁלֹשֶׁת הַכִּסְּאוֹת שָׁלוֹשׁ: שְׁלוֹש הָאִמָּהוֹת
אַרְבָּעָה: אַרְבַּעַת הַדּוּחוֹת אַרְבַּע: אַרְבַּע הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת
חֲמִשָּׁה: חֲמֵשֶׁת הָאוֹפַנּוֹעָנִים חָמֵשׁ: חֲמֵשׁ הַבְּעָיוֹת
שִׁשָּׁה: שֵׁשֶׁת הַפָּעוֹטוֹת שֵׁשׁ: שֵׁשׁ הַבָּנוֹת
שִׁבְעָה: שִׁבְעַת הַיָּמִים שֶׁבַע: שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת
שְׁמוֹנָה: שְׁמוֹנַת הַלָּקוֹחוֹת שְׁמוֹנֶה: שְׁמוֹנֶה הַטְּעָנוֹת
תִּשְׁעָה: תִּשְׁעַת הֶחֳדָשִׁים תֵּשַׁע: תֵּשַׁע הַחֲבָרוֹת הַגְּדוֹלוֹת
עֲשָׂרָה: עֲשֶׂרֶת הַצְּמָתִים עֶשֶׂר: עֶשֶׂר מַלְכוֹת הַיֹּפִי
אַחַדֿ-עָשָׂר מַקְלְעִים אַחַת-עֶשְׂרֵה לְהָקוֹת
שְׁנֵיםֿ-עָשָׂר מַצְנְחִים שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה מִכְבָּסוֹת
שְׁלוֹשָׁה-עָשָֹר שְׁלַבִּים שְׁלוֹש-עֶשְׂרֵה צְלָעוֹת
אַרְבָּעָה-עָשָׂר אֲרָיוֹת אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה קַלְפִּיּוֹת
חֲמִשָּׁה-עָשָׂר אֲגַפִּים חֲמֵשׁ-עֶשְֹרֵה תַּפְאוּרוֹת
שִׁשָּׁה-עָשָׂר מַסּוֹקִים שֵׁש-עֶשְׂרֵה מַרְצָפוֹת
שִׁבְעָה-עָשָׂר פְּרִיטִים שְׁבַע-עֶשְׂרֵה בְּעָיוֹת
שְׁמוֹנָה-עָשָׂר לָקוֹחוֹת שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה חֲנִיּוֹת
תִּשְׁעָה-עָשָׂר נֶהָגִים תְּשַע-עֶשְׂרֵה כְּלָבוֹת
עֶשְׂרִים וְאַחַד עֳתָקִים עֶשְׂרִים וְאַחַת חוֹבָרוֹת
עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם מַדְּעָנִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם כִּכָּרוֹת
הָעָשָׂרוֹת: עֶשְׂרִים, שְׁלוֹשִׁים, אַרְבָּעִים, חֲמִשִּׁים, שִׁשִּׁים, שִׁבְעִים, שְׁמוֹנִים, תִּשְׁעִים.
מֵאָה – לשון נקבה, כגון שְׁלוֹש מֵאוֹת דִּירוֹת, שְׁבַע מֵאוֹת, אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת טְפָסִים.
אֶלֶף – לשון זכר, כגון שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, שִׁבְעָה עָשָׂר אֶלֶף דִּירוֹת.
מִילְיוֹן – לשון זכר, כגון שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִילְיוֹן דִּירוֹת.
רְבָבָה – לשון נקבה, כגון שָׁלוֹש רְבָבוֹת (בסמיכות רִבְבוֹת פְּלִיטִים).
הכללים של שם המספר
v מספרים סתמיים סופרים בנקבה: קַו אַחַת, סְעִיף חָמֵשׁ, אֻלְפָּן אַחַת, עַמּוּד אַחַת-עֶשְֹרֵה.
א. כשמתפקדים בתרגילי סדר סופרים בנקבה: אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלוֹשׁ, אַרְבַּע, חָמֵשׁ, שֵׁשׁ, שֶׁבַע, שְׁמוֹנֶה … בין שמתפקדים נערים ובין שמתפקדות נערות.
ב. מספרי טלפון: 5738182 – חָמֵשׁ, שֶׁבַע, שָׁלוֹשׁ, שְׁמוֹנֶה, אַחַת, שְׁמוֹנֶה, שְׁתַּיִם.
ג. פעולות חשבון: 8=5+3 – חָמֵשׁ וְעוֹד שָׁלוֹשׁ שָׁוֶה שְׁמוֹנֶה.
6=25-19 – עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ פָּחוֹת תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שָׁוֶה שֵׁשׁ.
ד. מספרי בתים: רְחוֹב אִבֵּן גַבִּירוֹל אַחַת.
v תאריכים בזכר: תִּשְׁעָה בְּאָב, אֶחָד בְּאַפְּרִיל, שִׁבְעָה-עָשָׂר בְּמַרְס. (חשוב – לפני תאריך אין ה"א הידיעה).
v מחירים: מחצית השקל/הדולר
שִׁשָּׁה שקלים הקילו
שְׁנֵי דולרים הֶחבית
v ספירת השעות:
הַשָּעָה שֶׁבַע וְחָמֵשׁ דַּקּוֹת.
הַשָּׁעָה שֶׁבַע וּשְׁבַע-עֶשְׂרֵה דַּקּוֹת.
הַשָּׁעָה שֶׁבַע שְׁלוֹשִׁים וָשֵׁשׁ.
הַשָּׁעָה שְׁמוֹנֶה.
ניסוחים אחרים:
עוד שָׁלוֹש דקות לשעה שְׁמוֹנֶה
בעוד שָׁלוֹשׁ דקות השעה שְׁמוֹנֶה
עוד שָׁלוֹשׁ דקות וְהָשָּעָה שְׁמוֹנֶה (על פי יונה ג, ד "עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת").
השעה שְׁמוֹנֶה פחות שָׁלוֹש דקות.
אין לומר: "השעה שלוש דקות לשמונה", שכן אחרי השעה צריכה לבוא השעה, ולא שום דבר אחר לפניה.
v היחידות שבסוף כל מספר מתאימות תמיד לשם העצם:
365 יוֹם – שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם.
5,725 חוֹבָרוֹת – חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ חוֹבָרוֹת.
18,869 מְטוֹסִים – שְׁמוֹנָה-עָשָׂר אֶלֶף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְתִשְעָה מְטוֹסִים.
v המספר היסודי בא בדרך כלל לפי שם העצם (חוץ מ-1):
יוֹם אֶחָד, שְׁלוֹשָׁה יָמִים, שִׁבְעָה דוּחוֹת חֲנִיָּה, שְׁמוֹנָה שָׁבוּעוֹת.
v המילה פעמים משמשת במין נקבה:
פַּעַם אַחַת, עֶשֶׂר פְּעָמִים, שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה פְּעָמִים.
v המילה פי משמשת תמיד במין זכר:
פִּי שְׁלוֹשָׁה, פִּי אַרְבָּעָה, פִּי עֲשָֹרָה, פִּי שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה.
המספר הסודר
זכר נקבה
רִאשׁוֹן רִאשׁוֹנָה
שֵׁנִי שְׁנִיָּה
שְׁלִישִׁי שְׁלִישִׁית
רְבִיעִי רְבִיעִית
חֲמִישִׁי חֲמִישִׁית
שִׁשִּׁי שִׁשִּׁית
שְׁבִיעִי שְׁבִיעִית
שְׁמִינִי שְׁמִינִית
תְּשִׁיעִי תְּשִׁיעִית
עֲשִׂירִי עֲשִׂירִית
הָאַחַדֿ-עָשָׂר הָאַחַת-עֶשְׂרֵה
הַשְּׁנֵיםֿ-עָשָׂר הַשְּׁתֵּים-עֶשְׂרֵה
הַשְּׁלוֹשָׁה-עָשָֹר הַשְּׁלוֹש-עֶשְׂרֵה
הָאַרְבָּעָה-עָשָׂר הָאַרְבַּע-עֶשְׂרֵה
הַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר הַחֲמֵשׁ-עֶשְֹרֵה
הַשִּׁשָּׁה-עָשָׂר הַשֵּׁש-עֶשְׂרֵה
הַשִּׁבְעָה-עָשָׂר הַשְּׁבַע-עֶשְׂרֵה
הַשְּׁמוֹנָה-עָשָׂר הַשְּׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה
הַתִּשְׁעָה-עָשָׂר הַתְּשַע-עֶשְׂרֵה
המספר הסודר יבוא תמיד אחרי השם הספור, כגון הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם הֻלַּדְתּוֹ הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, הַמְּכוֹנִית הַשִּׁבְעִים וְאַחַת, הַחֹדֶשׁ הַשְּנֵים-עָשָׂר, הַמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה.
המספר החלקי (שברים)
נפרד נסמך
חֲצִי, חֵצִי (בהפסק), מֶחֱצָה, מַחֲצִית חֲצִי, מַחֲצִית
שְׁנֵי חֲצָאִים שְׁנֵי חֲצָאֵי הַתַּפּוּז
שְׁלִישׁ, שְׁלִישִׁית שְׁלִיש, שְׁלִישִׁית
שְׁנֵי שְׁלִישִׁים שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי הָעֲצֶרֶת
רֶבַע, רְבִיעִית רֶבַע, רְבִיעִית
שְׁנֵי רְבָעִים/שְׁתֵּי רְבִיעִיּוֹת שְׁנֵי רִבְעֵי הַחֹדֶש
חֲמִישִׁית חֲמִישִׁית
שְׁתֵּי חֲמִישִׁיּוֹת שְׁתֵּי חֲמִישִׁיּוֹת הַחֶלְקָה
שְׁתֵּי שִׁשִּׁיּוֹת שְׁתֵּי שִׁשִּׁיּוֹת
שְׁתֵּי שְׁבִיעִיּוֹת שְׁתֵּי שְׁבִיעִיּוֹת
שְׁתֵּי שְׁמִינִיּוֹת שְׁתֵּי שְׁמִינִיּוֹת
שְׁתֵּי תְּשִׁיעִיּוֹת שְׁתֵּי תְּשִׁיעִיּוֹת
שְׁתֵּי עֲשִׂירִיּוֹת שְׁתֵּי עֲשִׂירִיּוֹת
לעולם החצי (או הרבע) באים אחרי השלם: אָחוּז וָחֵצִי, שְׁלוֹשָׁה אֲחוּזִים וָרֶבַע, שֶׁבַע קוּפְסָאוֹת וָחֵצִי.
ראו בעניין הזה את המאמר שדן בדרכים לקבוע את המין של שמות העצם: http://www.notes.co.il/hadar/52454.asp
תגובות
איך אני יזכור את כל הארבעים ושתיים חוקים האלה?
מה החוק לגבי כל הכפולים: משקפיים, ידיים, אופניים? הרי חלקם זוגות של זכרים וחלקם זוגות של נקבות.
מהי הסיבה לשגיאה הנפוצה שבה מתייחסים אל כולם כאל נקבות: מכנסיים יפות, מגפיים חומות וכו' (שזה פחות נורא מללבוש מכנס ארוך ולקנות מגף לאירוע, אבל בכל זאת).
?
כדי להפנים את כל הכללים האלו חייבים שהמילים יהיו מנוקדות, ומכיוון שבעיתונים בעברית כותבים בלי ניקוד יש טעויות איומות. מי אומר היום MUSAKIM? כולם אומרים Musahim בלי דגש.
הפתרון הוא לנקד, אבל יש מתי מעט שיודעים את הכללים ואף עיתון לא רוצה להשקיע בזה. התוצאה היא שאנשים לא יודעים את שפתם. ואני לא מדברת כבר על מילים לועזיות שמשובשות בקביעות בשימוש בארץ. דוגמאות טובות מתחום האוכל-mozzarela, tramezzini, chiabata… כולן משובשות בישראל בגלל היעדר ניקוד
שלום לך,
כמתרגם ממספר שפות מערביות לעברית, אני מגלה עניין רב בהסברייך, אחרי שגילית את האתר רק לפני שבועות אחדים.
תודה שוב, עלי והצליחי!
שמות המספרים 'שלוש, ארבע, חמש' וכו' הם צורות זכר – לעומתם הצורות 'שלושה, ארבעה, חמישה' הן צורות נקבה. זה די ברור לפי הסיומת הנקבית -ה.
אבל בשפות השמיות יש משהו מוזר, ובאופן הסטורי המספרים הזכריים משמשים עם צורות הנקבה דווקא, ולהפך. למדתי את זה שנה שעברה בקורס נהדר של פרופ' פסברג על השפות השמיות. זה נמצא פחות או יותר בכל המקורות השמיים, ולמרות שיש כמה תיאוריות שמנסות להסביר את העניין, אף אחת מהן לא משכנעת במיוחד. זה פשוט ככה.
וברגע שיודעים שזה פשוט *הפוך*, זה נעשה כל כך הרבה יותר קל!
(כמובן שעדיין יש לפעמים בעיה לזכור מה זכר ומה נקבה, אבל עם זה כבר מסתדרים בנפרד. לא, רשימת הכללים שלך לא תעזור, כנראה… מה לעשות, רשימת כללים היא לא תחליף ללימוד מסודר)
(ועוד אגב, אני חושבת שהשגיאה הזו נפוצה פחות, באופן יחסי – בכתיבה לפחות. ובמשלב המדובר, אין טעם לתקן, אלא אם כן הדובר משתדל לדבר במשלב תקני וטועה בכל זאת.)