מילות יחס

מילת יחס היא מילה המורה על קשר וזיקה בין פועל לעצם או בין שני עצמים, כגון אֶת, אֶל, עַל, בֵּין, מִן. רבים אינם יודעים להתאים מילת יחס לפועל. על כן מטרת המאמר להציג פעלים ואת מילות היחס המצטרפות אליהם. בסוגריים תופיע מילת היחס הלא נכונה.

 

v     איחר ל... (ולא איחר את…): האיש איחר לרכבת.

 

v     ביטח את … נגד (ולא ביטח את… מ…): האיש ביטח את תכולת הדירה נגד שרֵפות.

 

v     גנב מ… את (ולא גנב ל… את): הילד גנב ממני את העט.

 

v     גרם ל… – כשיש שני משלימים במשפט, אין אומרים פעמיים למ"ד: לפי שעה אין ידוע מה גרם לאסון (משלים אחד: גרם ל…) / לפי שעה אין ידוע מה גרם לפלוני אסון (שני משלימים ולמ"ד אחת). כך גם מקובל בפעלים חשש ונהג. כשיש שני משלימים לשניהם, מילת היחס תופיע רק פעם אחת: חשש להרעלה / חשש לחולה מֵהרעלה   נהג בפזיזות / נוהג קלות ראש בנדרים.

 

v     דפק על (ולא דפק ב): מישהו דופק על הדלת.

 

v     הביא לידי (ולא הביא ל…): "הבטלה מביאה לידי שעמום" (כתובות ה, ד).

 

v     הביע … מ (ולא הביע… נוכח): הביע דאגה חמורה מֵהחמרת המצב.

 

v     הניא …. מלעשות (ולא הניא …. לעשות): ולא הניא גם אותי וגם את יואל מעסוק בלימודי שפות  (רבי שפרה, בן-אביגדור).

 

v     הסתכל ב… (ולא הסתכל על, אל): "אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו" (אבות ד, כו).

 

v     העדיף מ (ולא העדיף …. על פני או על): "חכם עדיף מִנביא" (נזיקין יב, א).

 

v     הפליה ל… (ולא הפליה נגד או בעד). הפליה היא לטובה או לרעה. המילה הפליה אמורה לבוא בסמיכות, כגון הפליית זרים לטובה או הפליית זרים לרעה.

 

v     הקל את (ולא הקל על): "אולי יקל ידו מעליכם" (שמואל ו, ה).

 

v     הקשה את (ולא הקשה על): הרוחות העזות הקשו את הליכתה.

 

v     חי על (ולא חי מ..): "לא על הלחם לבדו יחיה האדם" (דברים ח, ג).

 

v     יִעֵד ל (ולא בשביל): המתנה מיועדת לך.

 

v     יצא למלחמה על אויביו (ולא יצא למלחמה נגד):  "כי תצא למלחמה על אויביך" (דברים כא, י). ובעניין הזה הוציאו פקודת מעצר על אחד המתפרעים.

 

v     ירה לעֵבֶר או אל (ולא ירה על, כלפי): המחבלים ירו לעבר השוטרים.

 

v     לקח מ.. (ולא ל…): פלוני לקח ממני את ספרי.

 

v     מחה על (ולא נגד): השובתים מוחים על העלאת המסים.

 

v     מילא את הפקודות (ולא מילא אחר הפקודות). מילת היחס אחרי אמורה לבוא רק בצירוף לאישיות מדריכה, כגון "ויעש שלמה הרע בעיני ה' ולא מילא אחרי ה' כדוד אביו" (מלכים א יא ו).

 

v     מכר (קנה) במשקל (ולא על המשקל): בשוק מוכרים צימוקים במשקל.

 

v  נאבק ב… (ולא נאבק נגד): "גולי בבל ושרידי העברים, אשר נאבקו בזירות רומא ביום הניצחון" (מכתבים, חיים ארלוזורוב).

 

v   נוסף על (ולא נוסף ל). הכוונה היא ליתר על מה שהיה קודם לכן: "נוסף עליהם דברים רבים" (ירמיהו לו, לב). אבל יש לנקוט נוסף ל… כשהכוונה שהוסיפו למישהו (=לו, לטובתו, לכיסו).

 

v   נמנה עם (ולא על): "לעולם ישכים אדם בבוקר לבית-הכנסת כדי שיזכה ויימנה עם עשרה הראשונים" (שולחן ערוך). לעומת זה, יש להשתמש במילת היחס על כשמדובר בהשתתפות, כגון "פלוני מנוי על העיתון".

 

v     נקט את … (ולא נקט ב…): "נקט עמדה משונה במקצת" (יומן ירושלים, חיים ארלוזורוב).

 

v     עוין את (ולא עוין ל…): "ויהי שאול עוין את דויד" (שמואל א יח, ט).

 

v     עמד לימינו (ולא עמד מאחורי, או לצדו): "ולהקת נביאים עמדו לימינו מבית לחזק את לבבו ולעורר כוחותיו לפעולה" (חשבון הנפש, אחד העם).

יש להשתמש בביטוי הזה כשהכוונה לבוא לעזרת פלוני.

 

v     ענה על … (ולא ענה ל): בימים הקרובים אענה על מכתבך.

באותו העניין, יש לנקוט את הצורה השיב על, כגון בימים הקרובים אשיב על מכתבך.

 

v     עשוי מפלסטיק (ולא עשוי פלסטיק): "והוא עשוי מִסַּפִּיר" (דברי חזון – במרחב, מיכאל יוסף ברדיצ'בסקי).

      אם אין משתמשים בביטוי "עשוי מ…", יש לומר בסמיכות של, כגון ירושלים של זהב.

 

v    פנה אל פלוני (ולא פנה ל…): אנשי השכונה פנו אל העירייה. לעומת זאת, פנה לדרכו, לשמאלו, לימינו, לאחורי הבית, לעסקיו, לבִצעו.

 

v     קלע אל המטרה או למטרה (ולא קלע במטרה): השוטרים קלעו אל המטרה.

 

v     שיקר ל… (ולא שיקר את…): הילד שיקר לי.

 

v     שם דגש ב (ולא שם דגש על): המרצה שם את הדגש בצד המדיני של הבעיה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צבי  On 30 ביוני 2009 at 6:45 PM

    על המפעל המבורך שהינך עמלה עליו כאן

  • רוני ה.  On 30 ביוני 2009 at 8:35 PM

    על קרקע מאוד לא יציבה. השימוש במילות היחס בעברית הוא נזיל יחסית, גם במקורות. בנוסף לזה, בהרבה מקרים יש כמה מילות יחס אפשריות והן מביעות משמעות שונה.

    הנה כמה דוגמאות:
    1) אות היחס "ל.." משמשת כדי לשנות את זווית הראית ולהביע זווית ראיה אישית – זאת לא מילה יחס רגילה.
    למשל: "הוא לקח לי את הספר" אומר שהוא לקח ספר שהיה לי קשר אליו, כגון ספר בזמן שקראתי אותו. זה לא אותו הדבר כמו "לקח ממני את הספר" האובייקטיבי יותר.

    יש לזה המון דוגמאות, כמו "מה אתה הולך *לי* בלי סוודר?", או "כואבת *לי* הרגל" (ולא "הרגל שלי כואבת"). למעשה זה ממש מבנה תנ"כי בנוסח: "לך לך מארצך וממולדתך".

    2) השימוש ב"ב" לעומת "על". שניהם תקינים ומביעים משמעות שונה במקצת. "ב" מביע הפעלה פנימית יותר של החפץ, בעוד ש"על" הוא חיצוני יותר. כך אפשר להקיש בדלת, לנגן בפסנתר ולהסתכל בקנקן – ובאותה המידה אפשר להקיש על הדלת, לנגן על פסנתר ולהסתכל על הקנקן.

    3) השימוש במילה "נגד" שאת מתנגדת לו בכמה סעיפים ממלא צורך חיוני, משום שהוא פותר דו-משמעות. למשל בדוגמה שלך: "העברים, אשר נאבקו בזירות רומא" – "בזירות רומא" יכול להיות גם תיאור מקום בנוסף לתיאור של היריבים למאבק (בהנחה שלזה הכוונה בדוגמה). לכן לא נכון לדעתי לפסול את "נגד" במקרים כאלה.

    יש עוד הרבה דוגמאות כאלה ברשימה שלך – אני מעריך שאולי חצי ממילות היחס שהבאת כאן אינן שגיאות, אלא הן מהוות התפתחות טבעית של השפה ולדעתי אין לוותר עליהן.

  • רשקולניקוב  On 30 ביוני 2009 at 9:53 PM

    רק כדי להראות עד כמה הכללים האלו לא מחזיקים כשבודקים אותם מול המקורות:

    "לא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שלא יצא ויערב ברגליו" (משנה עירובין ד, ט)

    "אבל מכיון שאני בעצמי הנני האיש שבעל המאמר יצא נגדו" (אחד העם, שאלה של עורך)

    "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע בְּעֵינֵי ה' וְלֹא מִלֵּא אַחֲרֵי ה' כְּדָוִד אָבִיו" (מלכים א פרק יא, ו)

  • יוסי ר  On 30 ביוני 2009 at 10:40 PM

    רבים טועים ואומרים "לשחק עם" במקום "לשחק ב". כמו: "שיחק בכדור עם חברו"

  • צביקה א'  On 30 ביוני 2009 at 10:50 PM

    ותודה רבה.
    לדבריו של רוני: הדוגמאות שלך לקוחות מן השפה המדוברת, ולכן אינן יכולות לשמש את טיעוניך. העובדה שכך שמעת אנשים מדברים אינה עושה את המשפטים הללו נכונים.
    ולי חסרה המילה "מול" (נציג העובדים עובד מול ההסתדרות), וגם הגיב ל… כנגד הגיב על…

  • צביקה א'  On 30 ביוני 2009 at 10:53 PM

    וגם, נשמט מידי: מאמריו של אחד העם אינם נכללים, לפי מיטב ידיעתי, ברשימת ה"מקורות" לעניינינו.

  • שולי  On 1 ביולי 2009 at 10:03 AM

    הובאו פה טיעוני נגד טובים ואתם ממשיכים להיתלות על הנחות לא מבוססות.

  • יאיר בן־חור  On 19 באפריל 2012 at 3:22 PM

    מאמר חשוב וטוב!
    לרשימה זו אפשר להוסיף את שרד ואת ניצח: שרד מ/שרד ב (ולא שרד את), ניצח את היריב במשחק (ולא ניצח את המשחק).

  • Dara David Sheran  On 31 במאי 2017 at 7:39 AM

    שלום, מתקשה למצוא את מילת היחס המתאימה לפועל ׳להתכוונן׳. באנגלית tune to; tune into

    תודה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: