בעבור או עבור?

מאמר זה עוסק במילת היחס בעבור. ההרכב של מילת היחס בעבור היא המילה עבור בתוספת אות היחס בי"ת. במקרא מצויה רק צורת בעבור. בעבור משתמשים להבעת סיבה ולתכלית, כגון "ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם" (בראשית ח, כא); "וכעסתה צרתה גּם כעס בעבור הרעמה" (שמואל א א, ו). ובכלל, פירוש המילה עבור במקרא היא דגן, תבואה, כגון "ויאכלו מֵעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי" (יהושע  ה, יא).

 

בלשון הפייטנים ובספרות הרבנים ובלשון ימינו נפוצה הצורה עבור, כגון "עבור כי פנה יום" (אב ידעך, תפילת נעילה); "ותבע אותו עבור ממונו" (ר"י ברצלוני, נוסח סער ערבות). התעורר ויכוח בין המדקדקים בימי-הביניים באשר לתקינות הצורה עבור. היו מדקדקים שסברו שאין מניעה לנקוט את הצורה עבור, בייחוד לצורך חריזה, ואילו מדקדקים אחרים התנגדו לצורה זו. אברהם אבן עזרא, לדוגמה, כתב: "בגללך ובעבורך לא יבואו כי אם בבית והשָר המסיר הבית הוא סר טעם".

 

במלחמת הלשון על בעבור אני נוטה לבעבור. על כל פנים, מומלץ שלא להגזים בשימושה, ולא להשתמש בה במקום בשביל או בעד (תמורת) או ל. על כן, מומלץ לומר "מכתב בשביל פלוני" (ולא בעבור פלוני); "קבל החזר הוצאות בעד הרצאותיך" (ולא בעבור הרצאותיך); "הכנות לפעולות האלה" (ולא בעבור הפעולות האלה).

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • סופיה  On 25 בספטמבר 2009 at 9:37 PM

    אם כך, מתי ראוי להשתמש בה..?

  • לי  On 25 בספטמבר 2009 at 9:41 PM

    טוב לדעת מה מקורות המחלוקת

  • הדר  On 26 בספטמבר 2009 at 5:45 PM

    המשמעויות הן א. בגלל, בשל: "לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם";ב. למען, כדי ש (בדרך כלל לפני פועל): "ועשה לי מטעמים…בעבור תברכך נפשי"
    אני מקווה שהדברים ברורים יותר כעת.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: