דגש קל

מאמר זה עוסק בהוספת דגש קל באותיות ב ג ד כ פ ת. אך לפני הכול יוסברו כמה מושגים. השווא (Xְ)  הבא תחת האות ממלא שני תפקידים: הוא מציין תנועה חטופה, כגון קוׂטְפִים (צורת מקור קוׂטֵף), שְׁמִי (צורת מקור שֵׁם). השווא הזה הוא שווא נע; הוא מציין היעדר תנועה תחת האות הסוגרת את ההברה, כגון נִכְ – תּׂב, שֻׁלְ – חָן. השווא הזה הוא שווא נח. השווא הנח יבוא לעולם אחרי תנועה קטנה (פתח, חיריק חסר, קמץ קטן, קיבוץ, סגול). שווא שבא בסוף מילה הוא שווא נח, כגון יֵלֵךְ, נָסַעְתְּ.  כמו כן שווא נח הוא הראשון מבין שני שוואים רצופים, כגון יִקְרְאוּ.

 

הדגש הקל בא באותיות ב ג ד כ פ ת בראש מילה ובראש הברה (רק אחרי שווא נח) מקבלות דגש, כגון אַרְבַּע, פַּרְדֵּס, גַּלְגַּל, תַּחְפּׂשֶֹת. לאותיות אלו לא ייתוסף דגש כאשר יבוא לפניהם ו' החיבור או ו' ההיפוך, כגון וּכְתָבוֹ. לא יבוא דגש קל בכ"ף בכינויים כֶם או כֶן, כגון שִׂמְחַתְכֶם. נוסף על כך, באותיות אלו לא יבוא דגש קל אם ההברה שלפניהן פתוחה   בין שההברה הזאת נמצאת באותה מילה, כגון זוׂכֶה, בין שהיא במילה קודמת הקשורה אליה על פי תוכן המשפט, כגון וַיְהִי כֵן.

 

לסיכום, ברצוני להסב את תשומת הלב שיש להקפיד בהגייתן של האותיות בכ"פ. כשהן דגושות, הן יישמעו b, k, p; וכשהן רפויות, הן יישמעו v, kh, f, כגון נסעתי לִבְאֵר-שֶׁבַע; הִכְחִיש, משלוח מנות לְפוּרִים, מִכְחוֹל, לִתְפּׂס, תָּקְפּוֹ, צָרְכּוֹ (להבדיל מצַרְכָנִיָּה, צַרְכָן), עֲשָֹבִים, שְׁלַבִּים, הִכְחִיד, מְכַכֵּב, כַּפְכַּפִּים, רְטֻבָּה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צביקה א'  On 2 בינואר 2010 at 6:45 PM

    כמו תמיד, שמחתי לקרוא את המאמר המחכים שלך. יישר כוחך.

  • מונה  On 2 בינואר 2010 at 8:50 PM

    לא היה ברור לי למה אין דגש ב:
    לִבְאֵר-שֶׁבַע;
    ולמה יש דגש ב-
    שְׁלַבִּים
    מְכַכֵּב
    כַּפְכַּפִּים, רְטֻבָּה

    אודה לך אם תבהירי את העניין!

    תודה רבה!

  • אהרן  On 2 בינואר 2010 at 11:24 PM

    שאף אחד לא יודע להבחין בדיבור אם זאת תנועה גדולה או קטנה, ושעל כן, אי אפשר לדעת אם להשתמש בשוא נח או נע לאחריה.
    כלל לא שימושי. נכון ?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 3 בינואר 2010 at 10:41 AM

    אפשר להבחין בקלות אם מדובר בשווא נח. חוזרים לצורת היסוד של המילה (ואם מדובר בפועל חוזרים לנסתר באותו בניין וזמן
    )ואם בצורת היסוד שומעים שווא, הרי מדובר בשווא נח.
    לדוגמא, צורת היסוד של המילה אוכלים היא אוכל (בינוני יחיד). בצורת היסוד שומעים את התנועה בכ"ף, ולכן השווא באוכלים הוא שווא נע.
    כאשר אותיות בגד כפת אינן בראש מילה מהטעם שהיתוספו למילה וי"ו החיבור או אחת מאותיות בכל"מ, הרי אין סיבה להוסיף דגש באותיות אלו,
    ולכן אומר נסעתי לפתח תקווה ולא לפּתח תקווה
    בכך אני עונה לאחת השאלות של מונה.

  • אהרן  On 3 בינואר 2010 at 1:25 PM

    נשמע מוזר מאוד….

  • יוכי שלח  On 4 בינואר 2010 at 12:23 AM

    באחת החתונות בהן הייתי שר הרב (היום הרבנים הם גם זמרים…): "קול חתן וכל כלה…" הוא התכוון, כמובן, ל"קול חתן וקול כלה", אבל ברח לו הדגש ואיתו המשמעות של המילים.
    וידוע גם המערכון של הגשש, שבו שדרן הספורט הקפדן נפרד מקהלו "בחרא דשא", כלומר, "בכר הדשא"…
    כרמית גיא, לעומת זאת, דרשה ששמה לא ישתנה בעקבות תוספת ו"ו החיבור ל"חרמית גיא". דרישתה התקבלה.
    שיהיה בחיף, כלומר, בכיף.

    • שמחה  On 5 באוגוסט 2013 at 8:37 PM

      עינך שה ע ב צרה מה הנ שוא נח או שוא נע?

  • אמא  On 14 באפריל 2011 at 1:57 PM

    אין לשנות שמות, ובכלל זה שמות יישובים, ולכן "לִבְאֵר-שֶׁבַע" היא דוגמה לא נכונה.

    • עידית  On 19 ביוני 2015 at 1:23 PM

      המקפידים, ביניהם משוררים ופזמונאים, כן נוהגים בשמות מקומות כבשאר המילים, כך ש"לא נכונה" זה מוגזם. מכירה את השיר "בתחנה לִבְאר שבע עמד קטר"? איך אריק לביא שר?

  • לאה  On 20 ביולי 2014 at 5:44 AM

    תודה על ההסבר. יש אפשרות להסביר על הברות. אני לא מצליחה להבין מהי הברה פתוחה ומהי הברה סגורה.

    • hadarperry  On 20 ביולי 2014 at 9:19 AM

      הברה פתוחה יש תנועה מתחת לעיצור, ובסגורה יש עיצור ללא תנועה או שווא.

  • א  On 8 במאי 2016 at 4:44 PM

    איך צריכים להגות ״שכך״ כלומר ״כך״ עם תוספת ש.

    למשל בשיר: ״ מי ידע שכך יהיה שכמה לילות ללא אמא….״

  • hadarperry  On 8 במאי 2016 at 4:50 PM

    שכך יש דגש בכ"ף.

    • אסנת  On 8 במאי 2016 at 6:22 PM

      המורה למוזיקה של בתי מתעקשת שהיא תשיר את השיר עם כף רפה, והיא אמורה לשיר סולו בטקס ציבורי, זו הסיבה שבדקתי.
      עכשיו – איך אסביר למורה שצריך לשיר בכף דגושה?!?!

  • hadarperry  On 8 במאי 2016 at 7:19 PM

    מצאי את השיר מנוקד והראי אותו למורה. אפשר למצוא בשירונט או בזמרשת.

    • אסנת  On 8 במאי 2016 at 7:57 PM

      רעיון מעולה!!!

      לצערי, לא מצאתי את בשיר מנוקד.
      בכל אתר מופיע חסר ניקוד.

      אגב, יש הסבר שאוכל לתת?
      אני מניחה שתגיד שבגד כפת בראש מילה
      וכאן הוא לא (כמו ״וכאן״ שהוגים רפוי אבל
      אני זוכרת איכשהו שהחוקים שונים עבור ו ו- ה).

  • hadarperry  On 8 במאי 2016 at 10:42 PM

    אחרי שי"ו הזיקה יבוא תמיד דגש חזק. לפעמים בשירונים השירים מנוקדים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: