שלילת הנשוא במשפטי חג"ם

מאמר זה עוסק בשלילת הנשוא השמני במשפטי חג"ם, קרי משפטים קפואים חסרי נטיית גוף, מין ומספר, כגון כדאי לטייל. צורות הבינוני, בייחוד הבינוני הסביל, שכיחות מאוד במעמד חג"ם, והן נשללות תמיד בלא, כגון לא נראה שהסוגיה מתאימה לדיון בוועדה. בעברית החדשה מרבים להוסיף מעין נושא עזר "זה" לפני הנשוא השמני בהשפעה מובהקת של לשונות אירופה (כגון באנגלית it is), כגון "זה לא משעמם לטפל בילדים"; "אין זה כדאי להרחיב בעניין". מבנים כאלו אפשר למצוא שלא על דרך השלילה: "זה מטורף לא למחזר". למבנה הזה אין יסוד בעברית הקלסית, והוספת המילה זה מיותרת.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אכמו  ביום 2 במרץ 2010 בשעה 4:53 PM

    תמיד מעצבנת אותי התוספת המיותרת של "זה" אבל מעולם לא ידעתי לנסח מדוע. תודה על הניסוח שעכשיו אפשר פשוט להפנות אליו ישירות 🙂

  • עידית  ביום 2 במרץ 2010 בשעה 5:42 PM

    "אין צורך לדבר על כך"
    "אין הכרח לדבר על כך?"
    נראים לי תקינים. לכן: הכלל הוא כנראה:
    שלילה באמצעות שם – עם "אין", שלילה עם שם תואר – עם "לא."

  • אסף רומנו  ביום 4 במרץ 2010 בשעה 12:41 AM

    שימי לב שהטענה לתרגמת אינה מסבירה כלל מדוע הוחלפה הלא באין. לדעתי מדובר במקרה נוסף שבו לחץ הטהרנים השיג תוצאות מאוד לא צפויות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: