מאמר זה עוסק בשלילת הנשוא השמני במשפטי חג"ם, קרי משפטים קפואים חסרי נטיית גוף, מין ומספר, כגון כדאי לטייל. צורות הבינוני, בייחוד הבינוני הסביל, שכיחות מאוד במעמד חג"ם, והן נשללות תמיד בלא, כגון לא נראה שהסוגיה מתאימה לדיון בוועדה. בעברית החדשה מרבים להוסיף מעין נושא עזר "זה" לפני הנשוא השמני בהשפעה מובהקת של לשונות אירופה (כגון באנגלית it is), כגון "זה לא משעמם לטפל בילדים"; "אין זה כדאי להרחיב בעניין". מבנים כאלו אפשר למצוא שלא על דרך השלילה: "זה מטורף לא למחזר". למבנה הזה אין יסוד בעברית הקלסית, והוספת המילה זה מיותרת.
-
הדר פרי
ד"ר לערבית, חוקרת ועורכת לשון
פרטים נוספים -
הצטרפו ל 686 מנויים נוספים
-
ניתן לבצע סינדיקציה באמצעות RSS
-
הרשומות הנצפות ביותר
-
תגובות אחרונות
-
קטגוריות
-
ארכיון
-
הלשון העברית
-
לימודי ערבית ומזרח תיכון
- האתר האישי של הדר פרי הוא חלק מפרוייקט רשומות. לאתר רשומות.
נקודת ראות 
תגובות
תמיד מעצבנת אותי התוספת המיותרת של "זה" אבל מעולם לא ידעתי לנסח מדוע. תודה על הניסוח שעכשיו אפשר פשוט להפנות אליו ישירות 🙂
"אין צורך לדבר על כך"
"אין הכרח לדבר על כך?"
נראים לי תקינים. לכן: הכלל הוא כנראה:
שלילה באמצעות שם – עם "אין", שלילה עם שם תואר – עם "לא."
שימי לב שהטענה לתרגמת אינה מסבירה כלל מדוע הוחלפה הלא באין. לדעתי מדובר במקרה נוסף שבו לחץ הטהרנים השיג תוצאות מאוד לא צפויות.