הנו

אוגד הוא מילת עזר הנוספת אל הנשוא ומקשרת אותו אל הנושא במשפט שמני. רבים משתמשים בטעות במילה הנו בתור אוגד. הם סבורים שהמילים הוא והנו זהות לחלוטין במשמעות, והנו היא רק צורה גבוהה יותר. אך אין כך פני הדברים. הנו פירושו הנה הוא, כגון "הנו בידיך" (איוב ב, ו). ולכן, האומר "השום הנו מזון חיוני לגוף", אומר למעשה "השום הנה הוא מזון חיוני לגוף". סגנון זה מליצי, מסורבל ומיותר. בשל כך מוטב שלא להשתמש בצורות הנו, הנה, הנם והנן בתור אוגד, ומוטב לומר הוא, היא, הם והן, כגון "הדם הוא הנפש" (דברים יב, כג). הכלל הוא שהאוגד בהווה מובע באמצעות הצורות הוא, היא, הם והן, ובעבר הוא מובע באמצעות הצורות היה, הייתה והיו. אך יש לשים לב שלעתים האוגד מיותר לחלוטין במשפט, במיוחד כשהמשפט קצר, כגון "המלאכה מרובה" (ולא המלאכה היא מרובה).