נתונים לא מדויקים

עורכי לשון רבים נותנים דעתם רק לטעויות לשון. הם מקפידים שהעברית תהיה תקינה לפי הכללים שלה, שכל המילים יופיעו בסדר הראוי ושהפיסוק והאיות יהיו נכונים. אך הם לעתים שוכחים לקרוא את תוכן המשפט או הפסקה. בקריאה דקדקנית אפשר להעלות על טעויות בתוכן או לגלות שהמשפט סותר את ההיגיון. לכן לא די להקפיד שהמשפט יהיה תקין, אלא יש גם לבדוק שכל הנתונים שבו נכונים. בספרים אקדמיים חשוב מאוד לבדוק את פרטי הביבליוגרפיה.

להלן דוגמאות לשיבושים מביכים בספרים. המבוכה והשיבושים יכלו להיחסך, אילו היו שוכרות הוצאות הספרים את שירותיו של עורך לשון שמתמחה בעריכה מדעית.

1. בספרו של דוד טל תפיסת הביטחון השוטף של ישראל כתוב בעמ' 122-121: "בפברואר התקיים בלשכת ראש הממשלה דיון בבקשתה של החברה הקבלנית לעבור בגדה המזרחית של הירדן, באזור המפורז, לאור הודעתם של הסורים שלא יסכימו לחציית הירדן. הבקשה אושרה על בסיס ההנחה שהסורים, חרף איומיהם, לא יפתחו באש כדי להפריע לטרקטורים הישראליים. אלא שהנחה זו הופרכה. כשחצו הטרקטורים את הירדן, ב-31 במארס [1951], והחלו לעבוד בגדה המזרחית של הנהר, הודיעו נציגי סוריה בוועדת שביתת-הנשק על התנגדותם הנחרצת למעשה הזאת. כעבור יומיים נפתחה אש לעבר הטרקטורים, שממזרח לירדן וממערב לקו הגבול הבינלאומי. …כך או כך, ממשלת ישראל לא רצתה להחריף את העימות והפסיקה את העבודות ב-16 במארס 1951.

לפי הקטע, העבודות הופסקו קודם שהתחילו. אין ספק שיש טעות בנתונים. מקריאת חומר בנושא עולה שהעובדות החלו ב-13 במארס. למשל, בספרו של גבי שריג ביטחון שוטף (צה"ל) בפיקוד הצפון: 1967-1949 כתוב: "ב-13 במארס 1951 עבר טרקטור ישראלי ממזרח לאפיק הירדן. ב-15 במארס 1951 האש הסורית הראשונה על פועלי ייבוש החולה. ב-16 במארס 1951 הפסקת עבודה זמנית בייבוש החולה". ההוכחה השנייה מתוך ספרו של בני מוריס מלחמות הגבול של ישראל: 1956-1949: "פעולות האיבה החלו כאשר הפעילה ישראל מחפרים, דחפורים ומסיעי עפר החל מ-13 במרס. כלים אלה עבדו ברצועת אדמה שרוחבה 100 מטר בגדה המזרחית של הירדן, בחלק של 'המפורז' וממערב לגבול הבינלאומי הישן – שטח שסוריה נשאה אליו עיניה מסורתית וטענה לזכויות עליו. הסורים החלו לירות בטרקטורים ב-15 במארס ופתחו בכך את מאמציהם לסכל את כל תכנית הייבוש". מכול האמור לעיל עולה שלכותב הייתה פליטת קולמוס, והעורך (או המגיה) לא עלו על הטעות.

2. בספרו של יוסף ארגמן זה היה סודי ביותר כתוב בעמ' 91: "… כאן קפץ קדימה בחור צעיר, יצחק חנקין שמו, (אין קשר לאיש 'השומר' וגואל האדמות האגדי, יחזקאל חנקין) ואמר: 'אני הוא זה שפגע והרג'". הכותב הוסיף הערה. והיא מעוררת גיחוך אצל הקורא מהטעם שיצחק חנקין הוא כן בנו של יחזקאל חנקין. יחזקאל חנקין (1916-1881) היה מראשי ארגון השומר. לעומת זאת, גואל האדמות האגדי הוא יהושע חנקין (1945-1864). הוא כונה כך משום שעסק ברכישה של אדמות בארץ-ישראל, ובייחוד בעמק יזרעאל. כלומר גואל האדמות הוא אינו איש השומר, ומדובר בשני אנשים שונים. הכותב ביקש להוסיף הערה, אך הוא התבלבל בדבריו. ושוב לוּ היו בודקים את דבריו, לא הייתה נעשית שגיאה בתוכן.

לסיכום, בשתי הדוגמאות שהבאתי אפשר לומר שהקטעים נכונים מבחינת הדקדוק והלשון, אך הם אבסורדיים מבחינת התוכן. לכן יש להקפיד לא רק על הלשון, אלא גם שהנתונים יהיו נכונים וגם שההפניות יהיו נכונות. אם נוצר מצב שהעורך חש שיש טעות בתוכן, עליו לתקן את הדרוש תיקון או להעיר את תשומת לב הכותב.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • א.ב.  On 28 באפריל 2010 at 8:04 PM

    הרסת אותי!!!

    מה שלא תקין בקטע הראשון זה שישראל סיכנה חיים של אנשים בפרובוקציה בגבול הסור! בשטח הפקר שלא היה לה מה לחפש שם.
    מה שלא בסדר בקטע השני זה שיצחק חנקין רצח כגאולת דם!

    עכשיו אני מבין למה לא למדתי דקדוק בתיכון והעדפתי ללמוד להיות בן אדם.

  • שריאל בירנבוים  On 28 באפריל 2010 at 10:10 PM

    תודה! אכן הערה חשובה

    השאלה באמת כמה מהעורכים מודעים לדברים אלו בכלל, או יש להם זמן לבדוק תאריכים ומידת ההגיון שלהם

  • אודי ל.  On 28 באפריל 2010 at 10:35 PM

    נכון, על עורך הלשון להיות בעל השכלה רחבה ולשים לב לא רק לפרטים לשוניים.
    כתבת: 121-122. זה צריך להיות הפוך. גם המספרים בטקסט בעברית נכתבים מימין לשמאל.

  • תרצה  On 28 באפריל 2010 at 11:11 PM

    הערתך מעניינת ונכונה. יש הרבה מאוד דוגמאות לחוסר תשומת הלב של עורכים לשוניים לתוכן. הרבה פעמים גם אני מוצאת חוסר הגעיון פנימי בטקסט למרות שהעברית תקנית.

  • צביקה א'  On 29 באפריל 2010 at 8:21 AM

    ל"א.ב." – אולי למדת להיות בן-אדם, אבל ידיעת ההיסטוריה ובעיקר הבנת הנקרא לא רכשת. ומה עניין שמיטה אצל הר סיני?
    וכרגיל, יישר כוחך, ד"ר פרי.

  • פרידמן  On 29 באפריל 2010 at 9:19 AM

    ווי, ווי, זה קורה הרבה יותר ממה שאפשר לדמיין.
    זה מזכיר לי את הספר של ויקטור קלמפרר, הבלשן היהודי ששרד את המלחמה בגרמניה וכתב את הספר המצויין LTI. הספר עוסק בשימוש הנאצים בשפה הגרמנית לצרכים שלהם.

    א.ב. צודק לגמרי וזה בטח לא א.ב. יהושוע…
    אם כל כך דחוף לך להתעסק בטעויות ובתיקוני לשון: היית חייבת לקחת את הטקסטים האלו של משרד הבטחון והשומרים והגואלים?
    כל התכונות הטבטוניות מתגלות במה שכתבת:
    אובססיביות, דייקנות, פדנטיות, אננקסטיות

    ישמרנו אלוהים: איפה היהודים של פעם? אלו שלא עמדו על קוצו של יוד ולא רצחו אנשים אחרים. אלו שהתעסקו ברוח ולא בפליטות קולמוס וכדורים.

    עצוב ומייאש

  • יוס ואחיו  On 29 באפריל 2010 at 5:16 PM

    אלה דוגמאות להיעדר *עריכה מדעית* או 'מקצועית', שבודקת את עובדות בספר, ומספקת אמינות. עניין סטנדרטי בכל הוצאה טובה בחו"ל, אבל נדיר למדי כאן.

    למי שזוכר, היתה לפני עשור וחצי סידרה קומית חביבה בשם 'הראש של הרמן', שעסקה בבחור צעיר וידידיו שעובדים במשרד קטן בהוצאה לאור גדולה, ועוסקים באימות מידע. הם עוברים על כל מאמר וספר שמתפרסם, ומוודאים את העובדות שבו… מדע בדיוני בארצנו.

    אני זוכר שעוד בצעירותי הייתי נדהם מכמות השגיאות העובדתיות שהייתי מוצא במוספי הבידור של עיתוני סוף השבוע (תאריכי סרטים, שמות במאים ועוד). אז הבנתי שעריכה מקצועית היא משאב נדיר בנוף המקומי.

  • הדר פרי  On 29 באפריל 2010 at 5:40 PM

    תודה רבה לכל המגיבים. באשר להערה על המספרים, אני מתארת לעצמי שהבעיה היא בתכנה שאני נעזרת בה להעלת התכנים. אנסה לתקן את המעוות.

    אני אישית עורכת לשון שמתעסקת בעריכה מדעית. מאחר שאדם אינו בקי בכל תחומי העניין, אני עורכת טקסטים מדעיים בתחומי הידע שלי – היסטוריה, ערבית, מזרח-תיכון, לשון, ארץ-ישראל. אני מקפידה לבדוק נתונים. רבות הצלתי כותבים ממבוכה בזכות הקפדה זאת.

Trackbacks

  • By בדיקת נתונים | נקודת ראות on 1 במאי 2015 at 10:10 PM

    […] לסיכומו של דבר, אין על עורך הלשון רק לבדוק שהטקסט זורם ושהוא כתוב כהלכה, אלא עליו גם לבדוק נתונים עד כמה שאפשר. עוד על נושא הנתונים שבספרים ראה מאמרי נתונים לא מדויקים. […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: