נתונים לא מדויקים

עורכי לשון רבים נותנים דעתם רק לטעויות לשון. הם מקפידים שהעברית תהיה תקינה לפי הכללים שלה, שכל המילים יופיעו בסדר הראוי ושהפיסוק והאיות יהיו נכונים. אך הם לעתים שוכחים לקרוא את תוכן המשפט או הפסקה. בקריאה דקדקנית אפשר להעלות על טעויות בתוכן או לגלות שהמשפט סותר את ההיגיון. לכן לא די להקפיד שהמשפט יהיה תקין, אלא יש גם לבדוק שכל הנתונים שבו נכונים. בספרים אקדמיים חשוב מאוד לבדוק את פרטי הביבליוגרפיה.

להלן דוגמאות לשיבושים מביכים בספרים. המבוכה והשיבושים יכלו להיחסך, אילו היו שוכרות הוצאות הספרים את שירותיו של עורך לשון שמתמחה בעריכה מדעית.

1. בספרו של דוד טל תפיסת הביטחון השוטף של ישראל כתוב בעמ' 122-121: "בפברואר התקיים בלשכת ראש הממשלה דיון בבקשתה של החברה הקבלנית לעבור בגדה המזרחית של הירדן, באזור המפורז, לאור הודעתם של הסורים שלא יסכימו לחציית הירדן. הבקשה אושרה על בסיס ההנחה שהסורים, חרף איומיהם, לא יפתחו באש כדי להפריע לטרקטורים הישראליים. אלא שהנחה זו הופרכה. כשחצו הטרקטורים את הירדן, ב-31 במארס [1951], והחלו לעבוד בגדה המזרחית של הנהר, הודיעו נציגי סוריה בוועדת שביתת-הנשק על התנגדותם הנחרצת למעשה הזאת. כעבור יומיים נפתחה אש לעבר הטרקטורים, שממזרח לירדן וממערב לקו הגבול הבינלאומי. …כך או כך, ממשלת ישראל לא רצתה להחריף את העימות והפסיקה את העבודות ב-16 במארס 1951.

לפי הקטע, העבודות הופסקו קודם שהתחילו. אין ספק שיש טעות בנתונים. מקריאת חומר בנושא עולה שהעובדות החלו ב-13 במארס. למשל, בספרו של גבי שריג ביטחון שוטף (צה"ל) בפיקוד הצפון: 1967-1949 כתוב: "ב-13 במארס 1951 עבר טרקטור ישראלי ממזרח לאפיק הירדן. ב-15 במארס 1951 האש הסורית הראשונה על פועלי ייבוש החולה. ב-16 במארס 1951 הפסקת עבודה זמנית בייבוש החולה". ההוכחה השנייה מתוך ספרו של בני מוריס מלחמות הגבול של ישראל: 1956-1949: "פעולות האיבה החלו כאשר הפעילה ישראל מחפרים, דחפורים ומסיעי עפר החל מ-13 במרס. כלים אלה עבדו ברצועת אדמה שרוחבה 100 מטר בגדה המזרחית של הירדן, בחלק של 'המפורז' וממערב לגבול הבינלאומי הישן – שטח שסוריה נשאה אליו עיניה מסורתית וטענה לזכויות עליו. הסורים החלו לירות בטרקטורים ב-15 במארס ופתחו בכך את מאמציהם לסכל את כל תכנית הייבוש". מכול האמור לעיל עולה שלכותב הייתה פליטת קולמוס, והעורך (או המגיה) לא עלו על הטעות.

2. בספרו של יוסף ארגמן זה היה סודי ביותר כתוב בעמ' 91: "… כאן קפץ קדימה בחור צעיר, יצחק חנקין שמו, (אין קשר לאיש 'השומר' וגואל האדמות האגדי, יחזקאל חנקין) ואמר: 'אני הוא זה שפגע והרג'". הכותב הוסיף הערה. והיא מעוררת גיחוך אצל הקורא מהטעם שיצחק חנקין הוא כן בנו של יחזקאל חנקין. יחזקאל חנקין (1916-1881) היה מראשי ארגון השומר. לעומת זאת, גואל האדמות האגדי הוא יהושע חנקין (1945-1864). הוא כונה כך משום שעסק ברכישה של אדמות בארץ-ישראל, ובייחוד בעמק יזרעאל. כלומר גואל האדמות הוא אינו איש השומר, ומדובר בשני אנשים שונים. הכותב ביקש להוסיף הערה, אך הוא התבלבל בדבריו. ושוב לוּ היו בודקים את דבריו, לא הייתה נעשית שגיאה בתוכן.

לסיכום, בשתי הדוגמאות שהבאתי אפשר לומר שהקטעים נכונים מבחינת הדקדוק והלשון, אך הם אבסורדיים מבחינת התוכן. לכן יש להקפיד לא רק על הלשון, אלא גם שהנתונים יהיו נכונים וגם שההפניות יהיו נכונות. אם נוצר מצב שהעורך חש שיש טעות בתוכן, עליו לתקן את הדרוש תיקון או להעיר את תשומת לב הכותב.