עתיד במשמעות של ציווי

הציווי הוא מודוס המורה על פקודה או על בקשה, הזמנה.  בעברית הציווי קיים רק בגוף שני (נוכח, נוכחת, נוכחים ונוכחות), והוא נוצר מהשמטת אותיות אית"ן שבעתיד. רבים משתמשים בלשון ימינו בעתיד בהוראת ציווי, ובעיקר בדיבור. במאמר זה נעמוד על עמדת כמה בלשנים באשר לתופעה הזאת.

יש בלשנים שאינם מקבלים את השימוש בעתיד להבעת ציווי. לדוגמה, חנה מגיד בספרה ילקוט תיקוני הגייה טוענת שלציווי יש להשתמש אך ורק בצורות הציווי. ת' דולז'נסקי מחזיק בדעה דומה לשלה וכותב בספרו שיבושי הלשון בפי הילדים: "הן בין הילדים הן בין המבוגרים נפוצה כל-כך החלפת הציווי בצורות העתיד, עד שכמעט וחדלנו להרגיש את השיבוש בדבר".

לעומתם, בלשנים רבים סבורים שעתיד במשמעות של ציווי אינו לרוח העברית, אך אינו שגיאה, ואי אפשר להתנגד לתופעה זו. אך יש שחושבים שיש בכל זאת למעט בשימוש בעתיד להבעת ציווי, כגון ראובן סיוון, אהרן בן-אור ויצחק אבינרי. ההסבר לתופעה, לדעתם, הוא שרואים בציווי קודם כול פקודה. לפיכך נמנעים ממנו כשמבקשים רק לבקש דבר. כמו כן צורה זו היא אנלוגיה לצורת הציווי בשלילה. ואפשר למצוא סימוכין לדרך התבטאות זו במקורות הקלסיים.

להלן דברי כמה בלשנים בולטים:

א. יצחק פרץ בספרו עברית כהלכה כותב: "הצרכים יצרו את השימוש הזה; ומי יעז להתנגד לצורת לשון, שהיא ביטוי לצורך מיוחד? סימוכין לשימוש עתיד בגוף שני בהוראת ציווי אנו מוצאים במקרא… ומובן מאליו, שתוקפו של הציווי בהוראת בקשה או הזמנה או עצה קיים גם בלשון הדיבור".

ב. ראובן סיוון בספרו לקסיקון לשיפור העברית כותב: "עתיד במקום ציווי… אינו כל כך לרוח הלשון, אך גם אינו בגדר שגיאה".

ג. אהרן בן־אור בספרו לשון וסגנון כותב: "בהשפעת הציווי השלילי, המובע רק על ידי עתיד, נהגו בלשון הדיבור להשתמש הרבה בעתיד כלשון ציווי אף בחיוב. אף על פי שיש קצת דוגמאות לכך במקורות, מוטב למעט בזה".

ד. אף יצחק אבינרי בספרו יד הלשון כותב: "בלשון הדיבור מפריזים כיום מאוד בלשון עתיד במקום ציווי. הכתובים [המקורות הקלסיים של העברית] אינם ראיה גמורה, ויש להימנע מלהפריז בו".

לסיכום, מדבריהם של מרבית הבלשנים עולה כי השימוש בעתיד במקום בציווי הוא שגיאה, אך היא אינה חמורה כלל ואינה גסה הן בדיבור הן בכתב. למעשה אפשר למצוא שימושים כאלה במקורות הקלסיים של העברית, כגון "תדרכי נפשי עוז" (שופטים ה, כא) [במקום דרכי]; "בחייך, אדוני, תרחם על הזקן הזה" (אוצר המדרשים, עשרה הרוגי מלכות) [במקום רחם].  על כן, אין למהר ולתקן המשתמש בעתיד בהוראת ציווי, בעיקר בלשון הדיבור.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ל  On 28 באוגוסט 2010 at 11:47 AM

    מעניין מאוד.
    מדברי: "כגון ראובן סיוון, אהרן בן-אור ויצחק אבינרי. ההסבר לתופעה, לדעתם, הוא שרואים בציווי קודם כול פקודה. לפיכך נמנעים ממנו כשמבקשים רק לבקש דבר."
    אני מגיעה למעין מחצית המסקנה, (התבהרות המוח), שכאשר דורשים ממישהו משהו, כגון: לך מכאן – GO AWAY , עדיף להשתמש בציווי. אף כי יש אולי צורות כגון "תסתלק מכאן" שפשוט קשה לומר בציווי. ואילו הבקשה היא פשוט בעיה של מבנה שאינו קיים בעברית. ה-WOULD YOU האנגלי. אם אבקש ממישהו בעת הארוחה: would you pass me the salt please
    הרי לא אשתמש בציווי. ואז מופיעה צורת העתיד, "תעביר לי בבקשה את המלח." או ששמים קדימון ומקור, "אתה יכול להעביר לי… אתה מוכן להעביר לי …" שלא מתקבל על הדעת.
    וזהו.
    לפקודות להשתמש בציווי ולבקשה מנומסת כנראה משתמשים בעתיד.
    ומכל מקום תודה ל המאמר.

  • נינה דיויס  On 28 באוגוסט 2010 at 12:57 PM

    בעיה נוספת היא פונטית טהורה. יש פעלים שקשה להגות בצורת הציווי, או שהציבור לא רגיל לשמוע אותם בצורת הציווי, ואולי בכלל לא יודע מה היא צורת הציווי… והנטיה, בדיבור, היא לקצר.
    לכן "תן לי" נשאר בשימוש, עד כמה ששמתי לב, ולעומת זאת כידוע לנו אף אחד כמעט לא אומר "הכנס" (ובמקרה מצער זה, אפילו לא "תכנס", אלא "כנס" השנוא כל כך.)
    רוב הדוברים חוששים מעברית גבוהה. וצורת הציווי כמעט תמיד אכן נשמעת גבוהה.

    ואם כבר הזכרתי את "תן לי", אזכיר את צורת ההתבטאות הנפוצה, שעושה לי פריחה, "תביא לי…" כמעט כל הילדים שנכנסים לחנות הצעצועים ומכשירי הכתיבה בשכונה שלי פותחים ב"תביא לי…" לא "שלום", לא "בוקר טוב", לא "בבקשה", אלא זמן עתיד בטון של פקודה: "תביא מחברת שורות…"

  • אביבה  On 28 באוגוסט 2010 at 1:09 PM

    השימוש בציווי מתאים במיוחד להוראות כגון – גזור, העתק, הסבר (אני קוראת לזה הוראות בית ספר).
    השימוש בעתיד לשם ציווי נשמע פחות פוקד. למשל, תפתח (בבקשה) את הדלת, תעלה למעלה (בבקשה). לעומת, פתח את הדלת! עלה למעלה!

  • מרית בן ישראל  On 28 באוגוסט 2010 at 1:58 PM

    אז כל יסורי המצפון על עתיד במקום צווי היו לשוא? זה כמו חנינה בדיעבד.

  • צביקה  On 13 בספטמבר 2010 at 11:40 AM

    בהרבה צורות אכן הציווי נשמע כפקודה יותר מצורת העתיד, אך לא תמיד.
    דווקא בדוגמה של "ל" לגבי המלח, "העבר לי בבקשה את המלח" נשמע (רק לי?!) מנומס הרבה יותר מ"תעביר לי בבקשה את המלח". ולדעתי הדבר נכון כמעט לכל הפעלים בבניינים נפעל, הפעיל והתפעל – הציווי לא נשמע כ"פקודה" אלא כגבוה יותר. (תקשיב/הקשב, תפסיק/הפסק, תבין/הבן, תסתלק/הסתלק תתלבש/התלבש, תזדרז/הזדרז, תיכנס/היכנס, "תירדם, הרדם", "תיזהר, היזהר").

    המקבילה העתיקה של Would you, לטעמי, היא הצורה "ציווי-נא" כמו "הקרה-נא" "לכי נא" "הטי-נא". אכן, מדובר במשלב גבוה, אבל לא ב"פקודה". התרגום העכשווי של Would you הוא אכן משהו כמו "תוכל להעביר לי את המלח בבקשה?", אולי קצת ארוך, אבל מנומס ולכאורה תקני. שמעתי לא מעט את הצורה הזו

    הדוגמה של נינה לגבי "כנס", מצויינת. הנה מילה שגויה לחלוטין, שנשמעת הרבה יותר "פקודתית" מ"תיכנס" (ומ"היכנס") ובכל זאת משתמשים בה כך.
    נראה, שבעיית ה"פקודה" היא בעיה פחות נפוצה מבעית המשלב הגבוה, כפי שציינה נינה.
    עוד דוגמאות תקינות כמו "תן" המקובלות בשפת היומיום:
    "תפוס!" (ילדים במשחק. וגם "זרוק", לעומת "תמסור" ו"תבעט")
    "קח לך עוד קצת" (ולא "תקח לך")
    "צלצל אליי מחר" (ולא "תצלצל אליי")
    "דבר איתי מחר"
    בסלנג – "לך חפש".
    וגם "סע ישר, קח שמאלה בצומת"
    דוגמה נפוצה שמשלבת ציווי ועתיד: "שבו, תרגישו בנוח"
    וגם "בואו, תיכנסו"

  • מרית בן ישראל  On 24 בספטמבר 2010 at 11:39 AM

    שאלה לא קשורה אבל מציקה פתאום. כשמדובר בזוג של משהו – שם התואר הוא ביחיד או ברבים? למשל זוג חפתים מוזהב, או זוג חפתים מוזהבים?

  • מרית בן ישראל  On 20 באוקטובר 2010 at 12:31 AM

    יופי, תודה. כל פעם שאת כותבת עוד אובך מתפזר.

  • ניר  On 9 בדצמבר 2010 at 6:22 AM

    תודה רבה על מידע מעניין ומועיל. למדתי משהו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: