ה"א החציצה

המאמר הזה עוסק במילים הבאות אחרי המילות אותו ואותה. שתי המילות הללו  − טעמן בסופן (מלרע), ולעתים המילה שבאה אחריהן  טעמה בראשה (מלעיל). מדובר במילים שהן על דגם כּתֶל, צֹהַר, בַּיִת, דֶּרֶךְ, שַׁעַר וְפֶתַח או במילים בעלות הברה אחת. במצב הזה שני הטעמים סמוכים זה לזה, והדבר אינו אפשרי בשפה העברית. לכן, כדי למנוע מצב זה יש להוסיף ה"א בתחילת המילה השנייה. האות ה"א חוצצת בין שני הטעמים ומרחיקה ביניהם, ועל כן היא מכוּנה ה"א החציצה. כך נהוג בלשון חכמים. להלן דוגמאות בלא ה"א: "באותה שעה" (ברכות ה, ג); "מאותה שדה" (דמאי ו, א); "לאותו עני" (שקלים ב, ה); "לאותו מקום" (גיטין ו, ד); "באותה קדרה" (חולין ח, ג). להלן דוגמאות עם ה"א: "מאותו הסוג" (דמאי ה, ו); "מאותו המין" (דמאי ה, ו); "אותו השבט" (הוריות א, ה); "מאותו הטעם" (בכורים א, ב); אותו הזבח (נזיר ו, י). מכאן שבכתיבתנו עלינו לחשוב אם יש להוסיף למילה ה"א או שלא בבואה אחרי המילות אותו ואותה. ועל פי כלל זה יש לכתוב באותה שעה, אבל באותו היום.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צביקה א'  On 2 באוגוסט 2011 at 9:44 PM

    למדתי. תודה רבה, ד"ר פרי.

  • trilliane  On 2 באוגוסט 2011 at 10:39 PM

    אני סבורה שבכתיבתי עליי לחשוב מה נשמע טוב יותר בהקשר ומשרת טוב יותר את הטקסט מבחינת הזרימה והקריאוּת. שיקוליהם של חז"לינו מעניינים היסטורית, אך אינם בגדר כלל מבחינתי.

  • Shmulik Liebermann  On 2 באוגוסט 2011 at 10:42 PM

    מעניין מאוד. לא חשבתי על זה.
    תודה!

  • מרית בן ישראל  On 3 באוגוסט 2011 at 6:57 AM

    זה כמו משקפיים חדשים. פתאום רואים פרטים שלא היו קודם. תודה.

  • רשקולניקוב  On 3 באוגוסט 2011 at 9:32 PM

    "באותה השעה הציצו מלאכי השרת"
    תוספתא מסכת סוטה פרק ו

    "בזמן שנתן לו מאֹתה השדה"
    משנה דמאי פרק ו משנה א
    (כך בכת"י קויפמן! ולא כנוסח המשובש שהובא בגוף המאמר)

    "על אותו העני קרא משפטיך תהום רבה"
    בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת נח פרשה לג

    "ונמצא מזבל את אותו המקום"
    תלמוד ירושלמי מסכת מועד קטן פרק א דף פ טור ב

    "וחכמים אומ' באותה הקדרה"
    תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ח

    "מעשר שני אין מתבער אלא באותו מין בלבד"
    תוספתא מסכת שביעית פרק ז

    "מפריש עליהן ברשות אותו שבט"
    תוספתא מסכת גיטין (ליברמן) פרק ג

    "האריסין והחכירות והסיקריקון והגזלן אין מביאין מאותו טעם"
    ילקוט שמעוני תורה פרשת משפטים רמז שנח

    "סמוך לפדיונן מתפיסן לשם אותו זבח"
    תלמוד בבלי מסכת בכורות דף טו עמוד ב

    "נחוץ לנו ספר יסודי מדעי על היהודים והיהדות מאותו סוג"
    מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

    "זהו אותו סוג הפקידים הנמצא יום יום במגע עם הפרטים הקונקרטיים של עבודת הבנין"
    חיים ארלוזורוב

    "מאותו סוג, שזקוק לו השאַחמאַטיסטן"
    זאב ז'בוטינסקי

    "ובהם הלא תכנית אותו שבט"
    מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

    "אותו המקום שממנו יצא צחוק לכל העולם העברי במשך שלשים השנים האחרונות"
    ח"נ ביאליק

    "וחמש פעמים נכנסתי אל אותו המקום באותו הבוקר"
    י"ח ברנר

    "אם עיניך מביטות באותה שעה אל אותו המקום עצמו"
    י"ל פרץ

    "שם בסביבות אותו המקום"
    מנדלי מוכר ספרים

    "ועין בן-אדם לא חיללה את הבעת פניו של אותה השעה"
    י"ח ברנר

    "אוי לנו, אפשר שבאמת הגיעה גם ליהדות אותה השעה"
    דוד פרישמן

    "כשהפתרונים האלה אין להם תפיסה בחיי אותה השעה"
    אחד העם

    "כל אותה השעה שהוא בבית המחותן"
    ש' בן ציון

    "החובה מוטלת עליו רק להרחיקני בכל מה שאפשר מאותו מין בני-אדם ומאותם הספרים"
    י"ח ברנר

    • trilliane  On 3 באוגוסט 2011 at 11:46 PM

      רשקולניקוב, תודה על הדוגמאות! אם אפילו חז"ל לא תמיד עמדו בכלל, זה נראה לי עוד פחות רלוונטי לטרוח להקפיד עליו באופן מלאכותי.

  • Shmulik Liebermann  On 3 באוגוסט 2011 at 9:40 PM

    ביאליק, פרץ ואחרים חשבו בהטעמה אשכנזית וזה דווקא מסביר יפה למה נזקק לה' החציצה.

  • רשקולניקוב  On 3 באוגוסט 2011 at 11:43 PM

    למה? אתה חושב שמשום מה "המקום" הפך למלעיל, ואילו "אותו" נשאר במלרע?

  • יעל כהנא  On 6 באוגוסט 2011 at 8:06 PM

    מעניין מאוד!
    אני עוקבת אחרי הבלוג שלך כבר כמה זמן ותמיד אני מחכימה. תודה רבה!

  • hadarperry  On 6 באוגוסט 2011 at 8:33 PM

    תודה רבה על התגובות החמות.

  • גרי רשף  On 10 באוגוסט 2011 at 8:23 AM

    הקושי לא כל כך ברור:
    בית ספר,
    שביתת שֶבת,
    שלום בית.
    בכל הדוגמאות הללו – מילה מלעלית נעקבת על ידי מילה מלרעית ולכן הטעמים סמוכים.
    השימוש ב-ה' החציצה הוא רק לאחר אותו/אותה?

  • aharoni  On 13 באוגוסט 2011 at 10:47 PM

    זה רעיון חמוד ושימושי למי שרוצה להקפיד על קצב מסוים, אבל כפי שאומרים רשקולניקוב וגרי, זה ממש־ממש לא מחייב.

    יש לזה מקור כלשהו?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: