כיוון ש ומכיוון ש

מאמר זה עוסק בביטויים כיוון ש ומכיוון ש. במשנה ובתוספתא הנוסח הוא רק כיוון ש (במשנה שלושים וחמש פעמים, ובתוספתא מאה וארבע פעמים). נראה שכך הוא בכל תלמוד בבלי. בירושלמי ובספרות המאוחרת אנו מוצאים גם כיוון ש וגם מכיוון ש. כיוון ש מורה בעיקר על זמן, ומכיוון ש מורה בעיקר על סיבה. הילכך, בקרב עורכי הלשון יש נטייה להבחין בין שני הביטויים הללו ולהשתמש בביטוי מכיוון ש בתור ביטוי סיבה, ובביטוי כיוון ש להוראת זמן. להלן דוגמאות להוראת זמן: "כיוון שיצאו ישראל ממצרים, נתמנו להן ג' פרנסים טובים" (סוטה יא, ד); "וכיוון שהגיע חצות לילה, בא רוח צפונית ונושבת בו" (ברכות ג, ב); "כיוון שהגיעה קצה של המלחמה וחזר לעירו, מצא את ביתו חרב" (עגנון, אורח נטה ללון). להלן דוגמאות להוראת סיבה: "עיגול של דבלה שנטמא מקצתו מכיוון שנטמא מקצתו, אין כולו טמא" (תרומות ט, א, פרק ב, הלכה א); "מכיוון שיכולין לערב ולא עירב, קונסין אותו" (עירובין נ, א, פרק ז, הלכה י); "מכיוון שיצא שלא לרצונו, הרי שגם שיבתו תהיה תלויה ברצון אחרים" (יהודה שטיינברג, בתוך העגלה). כיום משתמשים בביטויים הללו רק להוראת סיבה. אני סבורה שיש להבחין בין שתי ההוראות ולייחד את הביטוי כיוון ש רק להוראת זמן. ובעניין הזה, מומלץ לגוון במילות המורות על סיבה, כגון הואיל ו, מאחר ש, מפני ש, היות ש. 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רחל ניניו  On 27 באוגוסט 2011 at 12:22 PM

    מסכימה אתך, הדר. גם לי נראה נכון ויפה להבדיל בין השניים, מה שאכן לא קורה היום – כולם תמיד משתמשים ב"כיוו ש", משום מה. אין מכירים כלל בהבדל, ונוטים בד"כ לצורה המקוצרת יותר. חבל! טוב שהזכרת את העניין..

  • ענת אופיר  On 27 באוגוסט 2011 at 1:38 PM

    תודה, הדר.
    מעניין ומחכים כתמיד.

  • Zvika Agmon  On 27 באוגוסט 2011 at 1:51 PM

    הנה, למדתי משהו שלא ידעתי. וגם אני אקפיד להבדיל.
    תודה רבה, ושבת שלום.

  • סיגל  On 27 באוגוסט 2011 at 3:42 PM

    תודה. אקח לתשומת לבי

  • אריאל  On 28 באוגוסט 2011 at 1:48 AM

    מעניין. לטעמי זה מוזר לקרוא לרשימה בת פסקה אחת "מאמר", ומוטב לקרוא לה "רשימה" או "הערה".

    מדוע "בכל תלמוד בבלי" ולא "בכל התלמוד הבבלי"? הרי לא בדקת כל תלמוד בבלי ותלמוד בבלי, אלא רק את התלמוד הבבלי האחד והיחיד.

    והעיקר, לדעתי במקרה זה אין טעם להיאבק. כיוון ש ומכיוון ש כבר התאחדו, ועורך לשון שיבחר בביטוי כיוון ש כביטוי זמן ולא סיבה, עושה מעשה בלתי אחראי, מכיוון שרק אנשים האמונים על לשון חכמים עשויים להבין את הכוונה. אחד מתפקידיו של עורך לשון הוא לעשות את הטקסט בהיר ומובן לקורא. על מנת לבדוק את טענתי את מוזמנת למצוא באינטרנט היקרויות של כיוון ש כשהוא משמש כביטוי זמן – לא מלשון המשנה אלא מלשון ימינו. להערכתי, כיוון ש כביטוי זמן עבר מן העולם. יש טעם בשימור ביטויים בסכנת הכחדה אולם אין טעם בניסיון להחיות ביטוי שנעלם, אם הוא כבר קיבל משמעות חדשה.

  • גרי רשף  On 28 באוגוסט 2011 at 9:08 AM

    קודם כל- תודה רבה!
    גם לפי ההרגשה הסובייקטיבית שלי- הביטוי הארכאי "כיוון ש" מלמד על זמן, והמשמעות שלו היא "לאחר ש".
    יחד עם זאת- גם בדוגמאות של "מכיוון ש" יש התייחסות מרומזת ולא ישירה לזמן:
    עיגול של דבלה שנטמא מקצתו מכיוון שנטמא מקצתו, אין כולו טמא: (גם) לאחר שעיגול הדבלה נטמע מקצתו- אין כולו טמא.
    מכיוון שיכולין לערב ולא עירב, קונסין אותו: מי שלא עירב גם לאחר שניתן היה לערב – קונסים אותו.
    וכך הלאה.
    לא כך?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: