חדשים לבקרים

המילה בקרים בתוספת מילת היחס למ"ד, לַבְּקָרִים או לִבְקָרִים, פירושה בכל בוקר ובוקר מחדש, כלומר מדי פעם בפעם, כגון "לבקרים אצמית כל רשעי ארץ" (תהלים קא, ח); "גם עתה צרות רבות ורעות מתחדשות ובאות עלינו לבּקרים" (י"ל גורדון, האבכה?). אחד הצירופים עם מילה זו הוא הצירוף חדשים לבקרים. מקורו באיכה ג, כג: "חדשים לבקרים רבה אמונתך". במרוצת הזמן שובש צירוף זה, והחלו לנקוט את הביטוי חדשות לבקרים במשמעות של התרחשויות הקורות לעתים תכופות, כגון "חדשות לבקרים תורות נוצצות ונובלות, ופרוגרמות עולות ויורדות" (אחד העם, האחרון). לדעתי, המילה חדשות היא שהביאה לידי שיבוש הצירוף המקורי. כמו כן ייתכן שמתוך היקש לביטוי חדשות ונצורות נוצר השיבוש. המבקש לשמור על טוהר לשונו, יקפיד לומר חדשים לבקרים ולא חדשות לבקרים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Zvika Agmon  On 3 בספטמבר 2011 at 4:28 PM

    תודה רבה. ציפיתי שיבוא תורו של הצירוף הזה. שבת שלום.

  • מרית בן ישראל  On 3 בספטמבר 2011 at 5:30 PM

    פעם פגשתי ישיש איסלנדי שלימד כמה צעירים את שיטות הבנייה המסורתיות, כל הדרכים (היפהפיות כמו דגמי אריג) להנחת לבנים מכבול. את נראית לי די צעירה אבל כדאי שתתחילי לאסוף לך חבורה, כי מי ישמור על כל הדקויות האלה אחרי שלא תהיי?

  • רשקולניקוב  On 4 בספטמבר 2011 at 12:49 AM

    "פרוגראמות נאות נבראות עתה חדשות לבקרים"
    (י"ח ברנר)

    "ועל כל כבוד זה תשמענה אזניה מפי ציפּה חדשות לבקרים"
    (י"ל גורדון)

    "הנה רבה עתה הערבוביא בעולמנו, חדשות לבקרים "תורות" נוצצות ונובלות"
    (אחד העם)

    "הננו עורכים לנו עתה "תכניות" יפות כמעט חדשות לבקרים"
    (מ"ל ליליינבלום)

    "ואבַדה יום יום מלבי תואנות חדשות לבקרים"
    (בוקי בן יגלי)

    "והנגדשמיות נושאת בחובה נגדנו מבוכות חדשות לבקרים"
    (נ' סוקולוב)

    "ישאר תמיד הפועל העברי בפני סכנת האפשרות – הנתונה בהחלט מטעמים כלכליים – להיות מוצג חדשות לבקרים"
    (ח' ארלוזורוב)

    "לָיְלָה לָיְלָה יִרְמְזוּ לָךְ עַפְעַפֵּי אֱלֹהִים, כּוֹכְבֵי מָרוֹם; חֲדָשׁוֹת לַבְּקָרִים תָּרֵצְנָה אֵלַיִךְ כַּנְפֵי רוּחַ"
    ("אגדת שלושה וארבעה", ח"נ ביאליק)

    "ולכן שונות השאיפות חדשות לבקרים"
    (מרדכי בן הלל הכהן)

    "מכתבי העתים מודיעים חדשות לבקרים את הנעשה בכל אפסי תבל"
    (ש"י פין)

    "הן לא יחליף אדם רוחו ונפשו, אך את שמלותיו יחליף חדשות לבקרים, באשר הוא שם"
    ("אהבת ציון", א' מאפו)

    "וכן החל דזעמאל פאשא להוציא פקודות חדשות לבקרים מבלי דעת בעצמו מה חפצו"
    (אפרים דיינארד)

  • אריאל  On 4 בספטמבר 2011 at 10:38 AM

    טוהר הלשון חשוב אבל מה לגבי המשמעות? מה פירוש הביטוי "חדשים לבקרים" והאם המשמעות אובדת או משתנה כשאומרים "חדשות"?

  • רינת  On 6 בפברואר 2012 at 7:32 PM

    שלום הדר.
    אני מנסה להבין משהו, אולי תוכלי לעזור לי –
    למה "חדשות" בביטוי "חדשות לבקרים" בלשון נקבה?
    ובדומה לכך: "כל הקורות אותם", "לכתוב את הבאות", ואולי גם "גדולות ונצורות" – למה כל אלו בנקבה?
    הרי לא מדובר בריבוי של שם עצם ממין נקבה, נכון? אין "הקורה אותם", "לכתוב את הבאה", "גדולה ונצורה".
    ומה בכלל המעמד של המילים האלו – אלו שמות? תארים של שמות שנעלמו איפשהו בדרך (נגיד "לכתוב את ההתרחשויות הבאות..")?

    בקיצור, מומחיותך בלשון העברית ויכולתך להסביר בפשטות ובבהירות עשויות להיות לעזר 🙂

    תודה רבה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: