ברצוני לייחד מאמר זה לפועל התקיים. לפועל זה משמעויות מספר, והן: 1. התגשם, התמלא, בא והיה, כגון "בתי, נתקיימה נבואתך" (סוטה יג, א); 2. החזיק מעמד, נשאר לימים רבים, השתמר, כגון "שאם יפָּתח אחד מהם… אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך" (ברכת אשר יצר); 3. התאשר, ניתן לו תוקף, כגון "אם יש עליו עוררים, יתקיים בחותמיו" (גטין א, ג). במרוצת הזמן נוסף לפועל זה עוד משמעות, והיא: נערך, בוצע. הכוונה היא לרוב לאירועים.
בלשנים מספר יצאו נגד השימוש בפועל התקיים באשר לאספות, לכינוסים ולאירועים בכלל. לדוגמה: ע' בן עזרא כותב בלשוננו לעם מ-24 בפברואר 1933: "בין הטעויות המושרשות יש לחשוב גם את המשפט 'האספה נתקיימה'. המשפט הזה אינו אלא תרגום מלועזית. אבל בעברית אי אפשר לאמר כך, כי הפועל התקיים או נתקיים משמעו, שהדבר התמיד ולא נגמר מהר… על יסוד דוגמאות אלה אסור לאמר: 'האספה נתקיימה', כי לאספה אין קיום לזמן רב, לכן צריכים להגיד 'האספה הייתה, כמו שאבותינו היו כותבים…, או נערכה'". עוד דוגמה: ראובן סיוון בספרו לקסיקון לשיפור הלשון כותב: "מדשדשים בביטוי זה, התקיים, התקיימה, התקיימו… לגבי אסיפות ואירועים. 'הטיול היה – או ייערך, ולא יתקיים – ביום י"ג בניסן'. 'האסיפה תהיה – או תיערך, ולא תתקיים − בכל מספר משתתפים'. 'הפגישות היו – או נערכו, ולא התקיימו – בירושלים ובתל אביב'". אבא בנדויד בספרו מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה אומר שהפועל התקיים − יש בו משום הדגשה יתרה, וביסודו הוא היפוכו של הפועל התבטל. לפי דבריו, אין להשתמש בפועל התקיים להבעת כינוס אספות וכדומה. להלן דבריו: "לקיים משמעו להוציא אל מה שהוחלט והובטח ותוכנן – ושלא לבטלו. רק במשמע הזה נכון לומר: קיימו, נתקיים, יתקיים. אם אין כוונה כזאת, צריך למצוא פעלים אחרים, כגון: במשך היום יתחרו בספורט שיט בכינרת (ולא יקיימו תחרות ספורט בשיט)".
אליעזר בן יהודה במילונו מילון הלשון העברית הישנה והחדשה נוגע במשמעות זו וכותב: "נתקיימה אספה, ישיבה וכדו', ערכו אותה, נוהג בספרות ובדיבור". ואכן, אני סבורה שיש לייחד משמעות מאוחרת זו למילה התקיים רק לדיבור ולהשתמש בשפה הרשמית בפועל נערך או היה לציון ישיבות, אספות, ועידות וכדומה. אני סבורה שזאת אף עמדת האקדמיה ללשון העברית. בפרסומים רשמיים שלה היא מקפידה על השימוש הנכון בפועל התקיים, אך באתר עצמו אפשר למצוא בפרסום לא רשמי את המשפט הזה: "מושב האקדמיה ללשון העברית במסגרת הכינוס 'לשון ראשון ה-4: כנס ראש הממשלה לשפה העברית בראשון לציון' התקיים ביום שלישי, י"ג בשבט תשע"א (18בינואר 2011) בשעה 17:00".
נקודת ראות 
תגובות
אני מתקשה להבין כיצד פרסום של האקדמיה על אודות מושב במסגרת כינוס הוא "פרסום לא רשמי". מהו אותו פרסום שאת מצטטת ממנו?
באתר האקדמיה, במדור "אירועים שהיו", נעשה שימוש דומה בפועל "התקיים", והרי הוא כאן: http://hebrew-academy.huji.ac.il/hishtalmuyot/eruim%20shehayu/Pages/default.aspx
לטעמי, טענתך כי עמדתך היא אף עמדת האקדמיה אינה מבוססת. הניסיון לנסות ולתמוך עמדה זו בהבחנה בין "פרסומים רשמיים" של האקדמיה לפרסומים "לא רשמיים" שלה מצביע דווקא על חולשת הטענה. קשה לי להניח שהאקדמיה נוהגת איפה ואיפה בתקניות לשון פרסומיה השונים.
נילי, כמדומני שכוונת הדר היא כדלהלן.
פרסום רשמי הוא מאמר וכיו"ב שמפרסם האקדמיה. במאמר כזה שנוגע בעצם הלשון העברי – מילים חדשות, הגייה, שימוש תקני של מילה או מינוח, ניקוד ואיות, וכו' – כל אות ומילה ראויה להיבחר בהקפדה רבה ומתוך מלוא תשומת הלב לשימוש הראוי והנכון.
פרסום לא רשמי היינו כל מיני נושאים אחרים שקשורים אמנם לארגון של האקדמיה והנלווים בה אך אינם עוסקים בלשון – כגון: אירועים ש"התקיימו", צור קשר, אופן הגלישה באתר וכו'.
טענתך כי האקדמיה נוהגת, אם כך, איפה ואיפה, היא נכונה. אבל האם אין כולנו לקוים בהתנהגות דומה?
חן חן לך על עוד מאמר מרתק מלומד ומלמד. לגמתי כל מילה בתאבון רב.
בכל זאת, דעתי הענייה נוטה לחלוק על פסיקתך, הלכה למעשה, כי "יש לייחד משמעות מאוחרת זו למילה התקיים רק לדיבור".
החלוקה הלז, בין דיבור וכתב, ראויה להיעשות רק בדיעבד, בטעות שכבר שהשתרשה בלשון העם ואי אפשר לבטלה. אז, בלית ברירה, "משלימים" עם העובדה.
כמו כן בשימוש שאיננו שגיאה של ממש אלא שאינו מ"תפארת הלשון" ניתן לומר כי בדיבור השוטף מותר להקל.
אבל אם באת להורות לעם, לכתחילה, איזו משמעות לייחד למילה התקיים, ראוי לפסוק שהן בדיבור והן בכתב יש להשתמש רק בפועל נערך או היה לציון ישיבה או אספה, ולא בפועל התקיים.
בזמנו לימדו אותנו שאת הפועל "נערך" יש לשמור לעריכת שולחן או כלי שחמט או – בנסיבות עגומות יותר – ליחידות צבא.
למעשה, התרו בנו לא להשתמש ב"נערכה" לתיאור ישיבה שהתקיימה (כן, כן!).
מובן שיותר מדויק לומר על ישיבה ש"נתקיימה", אבל הבניין הזה באמת קצת יצא מהאופנה ועלול להישמע מאולץ.