יש כמה צירופים במשמע של אין הבדל, אחת היא, היינו הך, ואלו הם:
1. אם… אם, כגון "אם בן ייגח, אם בת ייגח, כמשפט הזה יעשה לו" (שמות כא, לא);
2. אחד… ואחד, כגון "אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון לבו לשמים" (ברכות יז, א);
3. בין … בין, כגון "בין שנראה בעליל בין שלא נראה בעליל" (ראש השנה א, ה). מותר גם לחצוץ שתי מילים אלו בוי"ו החיבור, כגון "…בין שקוראין בהן ובין שאין קורין" (שבת טז, א). הצירוף הראשון היה נפוץ בלשון המקרא, ואילו שאר הצירופים היו נפוצים בלשון חכמים.
רבים אינם מבחינים בין הצירופים השונים, והם לוקחים חלק מכאן וחלק מכאן ויוצרים צירוף חדש, שהוא מסוג לשון כלאיים, בדרך כלל בין אם. למשל, י"ח ברנר במאמרו "על חזיון ה'שמד'" כותב כך: "אנחנו, היהודים החיים, בין אם אנחנו מתענים ביום-כיפור ובין אם אנו אוכלים בו בשר בחלב…" דבריו היו למעשה אמורים להיות כך: אנחנו, היהודים החיים, בין שאנחנו מתענים ביום-כיפור ובין שאנו אוכלים בו בשר בחלב… ולסיכום הדברים, הן בכתיבה הן בדיבור יש להקפיד על הצירופים התקינים והנכונים ולא ליצור צירופי כלאיים.
תגובות
"או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו". זה הציטוט הנכון.