לפסוח על שתי הסעיפים

במלכים א יח כתוב שאליהו הנביא זימן את בני ישראל ואת כוהני הבעל והאשרה לפגישה על הר הכרמל. אליהו פונה אל העם ואומר להם כך: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים, אִם ה' הָאֱלֹהִים − לְכוּ אַחֲרָיו. וְאִם הַבַּעַל − לְכוּ אַחֲרָיו. וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר" (פסוק כא). במאמר זה נסביר מהו משמעות הביטוי לפסוח על שתי הסעיפים ומדוע מונים סעיפים בנקבה.

סעיפים (פ"א דגושה) הם הרבים של המילה סָעֵף. מילה זו ממין נקבה, ומכאן שתי סְעִפּים. פירוש המילה סעף הוא מחשבה, דעה. כך, למשל, אומר רש"י בפירושו על אתר: "שתי הסעיפים − שתי המחשבות שאינכם מבינים להכריע מי האלוהים; ואם הבעל – האלה' לכו אחריו; ולא ענו העם אותו דבר – שלא היו יודעין להבחין". הילכך, אליהו תובע מבני העם שלא לפסוח עוד ממחשבה למחשבה, אלא לגמור בדעתם אחת ולתמיד אם ישליכו יהבם על ה' או על הבעל. אליהו למעשה דורש הכרעה רעיונית בין שתי מחשבות.

הפוסח על שתי סעיפים הוא בעצם מתלבט. ואכן, כשרוצים לומר בימינו על אדם שהוא מהסס ולא יודע מה להחליט, אומרים עליו שהוא פוסח על שתי הסעיפים. ולענייננו, יש להקפיד על הקרי ועל הכתיב של מטבע לשון זו. שתי ולא שני, והפ"א דגושה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מרית בן ישראל  On 7 ביולי 2012 at 9:07 AM

    סָעַף? ממין נקבה? את מכירה עוד שמות עצם כאלה?
    והאם זה קרוב של שרעף?

  • רחל נ.  On 7 ביולי 2012 at 3:45 PM

    יופי הדר, תמיד משמח לקרוא את דברייך:)

  • אורי לונדון  On 9 ביולי 2012 at 7:10 AM

    מדוע הפ״א דגושה? האם הפ״א דגושה ביחיד (סעף)? האם את יכולה לתת דוגמאות נוספות במשקל הזה.

  • אביבה  On 17 באוגוסט 2012 at 9:37 PM

    בפסקה השלישית כתבת: "שני סעיפים. מדוע?

  • יונק הדבש  On 4 בדצמבר 2012 at 3:33 PM

    שלום, סעיפים וסרעפים מופיעים בתנ"ך רבות כענפים או כסבך (לסעף – לקצץ ענפים). האם פירוש המילה כ'מחשבה' הוא השאלה והפשטה של התיאור הפיזי?

  • Uri London  On 4 בדצמבר 2012 at 3:48 PM

    מה העניין עם שמות העצם ממין נקבה, שברבים הסיומת שלהם היא 'ים' (יוד, מם). אם נקבה, שיהיה 'סעיפות'. אם היו אומרים "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפות' אף אחת לא היה מתבלבל בין 'שני' ל 'שתי'.

  • מני פורת  On 21 בפברואר 2014 at 1:08 PM

    שלום,
    בספר מלכים ב', פרק ב, פסוקים כ"ג-כ"ד מסופר כי:
    וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים, מִן הַיַּעַר, וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם, אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים.

    האם תוכלי להסביר מדוע: דֻּבִּים ולא: דֻּבּוֹת?

    בתודה מראש,
    מני פורת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: