לפסוח על שתי הסעיפים

במלכים א יח כתוב שאליהו הנביא זימן את בני ישראל ואת כוהני הבעל והאשרה לפגישה על הר הכרמל. אליהו פונה אל העם ואומר להם כך: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים, אִם ה' הָאֱלֹהִים − לְכוּ אַחֲרָיו. וְאִם הַבַּעַל − לְכוּ אַחֲרָיו. וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר" (פסוק כא). במאמר זה נסביר מהו משמעות הביטוי לפסוח על שתי הסעיפים ומדוע מונים סעיפים בנקבה.

סעיפים (פ"א דגושה) הם הרבים של המילה סָעֵף. מילה זו ממין נקבה, ומכאן שתי סְעִפּים. פירוש המילה סעף הוא מחשבה, דעה. כך, למשל, אומר רש"י בפירושו על אתר: "שתי הסעיפים − שתי המחשבות שאינכם מבינים להכריע מי האלוהים; ואם הבעל – האלה' לכו אחריו; ולא ענו העם אותו דבר – שלא היו יודעין להבחין". הילכך, אליהו תובע מבני העם שלא לפסוח עוד ממחשבה למחשבה, אלא לגמור בדעתם אחת ולתמיד אם ישליכו יהבם על ה' או על הבעל. אליהו למעשה דורש הכרעה רעיונית בין שתי מחשבות.

הפוסח על שתי סעיפים הוא בעצם מתלבט. ואכן, כשרוצים לומר בימינו על אדם שהוא מהסס ולא יודע מה להחליט, אומרים עליו שהוא פוסח על שתי הסעיפים. ולענייננו, יש להקפיד על הקרי ועל הכתיב של מטבע לשון זו. שתי ולא שני, והפ"א דגושה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מרית בן ישראל  ביום 7 ביולי 2012 בשעה 9:07 AM

    סָעַף? ממין נקבה? את מכירה עוד שמות עצם כאלה?
    והאם זה קרוב של שרעף?

  • רחל נ.  ביום 7 ביולי 2012 בשעה 3:45 PM

    יופי הדר, תמיד משמח לקרוא את דברייך:)

  • אורי לונדון  ביום 9 ביולי 2012 בשעה 7:10 AM

    מדוע הפ״א דגושה? האם הפ״א דגושה ביחיד (סעף)? האם את יכולה לתת דוגמאות נוספות במשקל הזה.

  • אביבה  ביום 17 באוגוסט 2012 בשעה 9:37 PM

    בפסקה השלישית כתבת: "שני סעיפים. מדוע?

  • יונק הדבש  ביום 4 בדצמבר 2012 בשעה 3:33 PM

    שלום, סעיפים וסרעפים מופיעים בתנ"ך רבות כענפים או כסבך (לסעף – לקצץ ענפים). האם פירוש המילה כ'מחשבה' הוא השאלה והפשטה של התיאור הפיזי?

  • Uri London  ביום 4 בדצמבר 2012 בשעה 3:48 PM

    מה העניין עם שמות העצם ממין נקבה, שברבים הסיומת שלהם היא 'ים' (יוד, מם). אם נקבה, שיהיה 'סעיפות'. אם היו אומרים "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפות' אף אחת לא היה מתבלבל בין 'שני' ל 'שתי'.

  • מני פורת  ביום 21 בפברואר 2014 בשעה 1:08 PM

    שלום,
    בספר מלכים ב', פרק ב, פסוקים כ"ג-כ"ד מסופר כי:
    וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים, מִן הַיַּעַר, וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם, אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים.

    האם תוכלי להסביר מדוע: דֻּבִּים ולא: דֻּבּוֹת?

    בתודה מראש,
    מני פורת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: