גיא ההרגה

מאמר זה עוסק בשינויים שחלו במשמעות הביטוי גיא ההרגה. הביטוי גיא ההרגה מופיע בירמיה ז, לב ובירמיה יט, ו, ומשמעו שדה מלחמה, שדה קטל. מצודת דוד בפירושו לירמיה ז, לב כותב: "… גיא ההרגה – כי שמה יפלו הרוגים רבים". בעברית החדשה התקבלו עוד שתי משמעויות לביטוי זה, והן מהלכות זו לצד זו. המשמעות הראשונה היא מקום הרג מכוון של יחידים לאו דווקא בזמן מלחמה. לדוגמה, בעיתון דבר התפרסה ב-7 ביולי 1933 הכתבה הזאת: "בוקר אחד התפשטה השמועה שפקיד צבא פולני שנשבה יהיה נדון ביריה במגרש העיר, ומשום 'למען ישמעו ויראו' באה הפקודה שאנשי העיר לומזא יבואו לראות גורל מורד במלכות. בין ההמון הרב אנשים, נשים וטף. באתי גם אנוכי עם אחוזת מרעי נערים כמוני ועמדנו בעין חצי-עיגול סביב גיא ההרגה".

המשמעות השנייה היא מקום שנערך בו טבח והשמדה של המונים. ייתכן שלפואמה עיר ההרגה של חיים נחמן ביאליק, שנכתבה בתמוז-תשרי 1903 בעקבות הטבח בקישינב, שנערך בניסן 1903, הייתה השפעה בגיבוש המשמעות הזאת. דוגמה לשימוש בביטוי גיא ההרגה במשמעות הזאת אפשר למצוא בכתבה מעיתון הצפירה מ-1 בדצמבר 1912: "אי אפשר לכנות את ארץ מוקדון עתה בשם אחר, מלבד 'גיא ההרגה'. הארץ הזאת היתה זה שנים רבות מקום קבר לאלפי אנשים הרוצים בכבושה. רבים חללים הפילה, ועצומים היום כל הרוגיה! בכל פינה חרבן והרס, בכל גיא, בכל הר וגבעה פגרים לאלפים מֻשלכים נרקבים, וצחנתם עולה לאף כל עובר אורח. נהרי נחלי דם מוגרים כמים, זקנים ונשים טביחים בלי חמלה. עוללים על זרועות אמותיהם שחוטים בלי רגש חנינה…".  הביטוי גיא ההרגה במשמעות זאת החל להיות נפוץ משנת 1942, עם היוודע דבר ההשמדה של יהודי אירופה.

 דוד בן-גוריון נהג להשתמש בביטוי גיא ההרגה בנאומיו ובכתביו. למשל, בשנת 1930 כתב בן-גוריון במסה שלו "על ביטחון היישוב ובצרונו": "ההרגשה שהיהודים יושבים על הר־געש עלולה לחתור תחת היסוד של כל התנועה הציונית. העם יראה שלא מקלט בטוח היתה לנו הארץ כי אם גיא־הריגה". בן-גוריון השתמש בביטוי גיא ההרגה כבר עם הפרסום הרשמי הראשון על דבר ההשמדה בנובמבר 1942 לציון אדמת אירופה בזמן מלחמת העולם השנייה ואחריה. במושב מחאה והזדעקות מיוחד של אספת הנבחרים, שכונס כשבוע לאחר הפרסום, קרא בן-גוריון לפתוח לילדים היהודים באירופה כל שער אפשרי: "- – – והוציאו בראש ובראשונה את ילדי ישראל, את העוללים והיונקים, אשר עדיין אינם יודעים אולי שהם יהודים ושבגלל חטא זה נגזרה עליהם כליה. הוציאו אותם מגיא ההרגה, תכניסו אותם לארצות הנייטרליות! תכניסו אותם לארצותיכם! תכניסו אותם הנה, למולדתנו! …". שימוש בביטוי באשר לאדמת אירופה שלאחר השואה אפשר למצוא בעוד מקומות, ובהם מכתב ששלחוּ בן=גוריון ומשה סנה "הכלואים בפאריס" ל"כלואים בלטרון", כלומר להנהגת היישוב שנכלאה במחנה לטרון בעקבות השבת השחורה, בזו הלשון: "בשם עשרות רבבות כלואי גיא ההרגה אירופה, ברכת ראש השנה. להתראות ביהודה הגאולה" (מתוך: דבר, 2.10.46).

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Zvika Agmon  On 16 במרץ 2013 at 10:18 AM

    תודה רבה.
    גיא הריגה (ביו"ד) או גיא הרגה (בלי) ?
    האם לא הריגה כמו הליכה, ירידה או ירייה ?

    • hadarperry  On 16 במרץ 2013 at 10:30 AM

      שלום צביקה,
      הרגה בצירה מתחת לרי"ש, ולכן אין צורך בתוספת יו"ד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: