לאור

מאמר זה עוסק במילה לאור ובמשמעויותיה שהתפתחו במרוצת הדורות. המשמעות הבסיסית שלה היא בזמן של אור, מול אור, כגון לאור, הנר, לאור השמש (הירח). למשל, בחבקוק ג, יא כתוב: "שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ, עָמַד זְבֻלָה; לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ, לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ". בעת החדשה התפתחו בהשאלה המשמעויות האלה: לנוכח, בשים לב, בהתחשב, מחמת, לרגל, מבחינת, לאחר עיון, כגון לאור הדין והחשבון, לאור ההתפתחויות ולאור הקִדמה. כלומר החלו להשתמש בלאור לא רק כשמדובר בהארה פיזית, אלא גם במצבים שיש להבהיר אותם ולשפוך אור עליהם. לבסוף השתמשו במילה זו במשמעות של תיאור סיבה גם במקרים בעלי משמעות שלילית, שאין בהם כדי להאיר דבר.

מרבית הבלשנים אינם מתנגדים להרחבת השימוש במילה זו, אך הם סוברים שאין להשתמש במילה זו באשר לדברים שליליים. יצחק פרץ, למשל, בחיבורו עברית כהלכה כותב שאפשר להשתמש במילה לאור לא רק במשמעותה הבסיסית כל עוד המשמעות קשורה בהארת העיניים, כגון לאור המספרים, לאור ההסברה, לאור הדו"ח. כלומר לאחר עיון במסברים, בהסברה ובדו"ח, המאירים את העיניים. אך, לדבריו, "לכל גבול. לא כל דבר מאיר. מוזר הוא כשאנו קוראים: 'לאור המצוקה בשכונות העניות יש להרחיב את פעולת המחלקה הסוציאלית'; 'לאור המפלה ההיא הגבירו את כוחותיהם'. כלום למצוקה אור? והמפלה מאירה? לעניינים אלו נוצרו מלים צנועות יותר: בגלל, בשל, מפני ועוד… ואל יאמר האומר: הרי יש שמשמעות מילה משתנית במשך הזמן – נשתנתה גם הוראת לאור. הגורם הראשון במעלה לשינויים בימינו הוא הצורך המעשי, ומשמעה היסודי של לאור נחוץ לנו כמו קודם".

גם רות אלמגור-רמון כותבת בספרהּ רגע של עברית שאין מניעה להשתמש במילה זו לא רק במשמעות של אור. אולם יש להגביל את השימוש לחיוב בלבד, כגון לאור ההצלחה ולאור ההישגים. אך אם אין בו חיוב, רצוי למצוא מילה אחרת שאין בה אור. היא נותנת את הדוגמאות האלה: "המגעים הופסקו בשל כישלון השיחות", "הכביש נסגר בגלל ריבוי התאונות", "הטיול בוטל מחמת מזג האוויר" (ולא לאור כישלון השיחות, לאור ריבוי התאונות ולאור מזג האוויר). זאת ועוד, יצחק אבינרי כותב ביד הלשון: "מה לך מלה כשרה יותר מן 'לאור'! הרחבנו את שמושה ויש לנו כעת לא רק 'לאור השמש' ו'לאור הירח', כי אם גם – לאור העובדות, לאור המספרים. ניחא! סוף סוף עובדות ומספרים – מאירים את פני הדברים. אך בראותך שמחליטים להפסיק את הישיבה 'לאור שפיכות הדמים בחוץ' – אי-אתה יכול להימנע מתמיהה על הפרזה משונה זו. כלום פסולה מחמת או בגלל?"

לעומת זאת, אבא בנדויד סבור שיש להיצמד להוראתה הבסיסית של המילה לאור. הוא כותב במדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה שבכל מקום שמוצאים לאור, כדאי להמירה במילה אחרת לפי ההקשר כגון: ב (בנסיבות ולא לאור הנסיבות), בשל (בשל העובדה), אחרי, עקב, למראה (למראה התוצאות המחרידות), עם (עם קריאת העצומה). אם אי אפשר להמירה, סימן שלאור דרוש באמת. גם ראובן סיוון בחיבורו לקסיקון לשיפור הלשון יוצא נגד השימוש המורחב הזה במילה לאור בכתבו "במקום לומר 'לאור העובדה ש', נסה: כיוון ש… הואיל ו. .. בזכות… בעטיו של…".

לסיכום, התרחבה משמעותה של המילה לאור, ואין מניעה לראות בה מילת יחס, אך חשוב שלא לנקוט רק אותה. בכל אופן, יש להקפיד שלא לצרף אליה מילים בעלות גוון שלילי.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מרית בן ישראל  On 4 ביוני 2013 at 4:28 PM

    אני מכירה אנשים שמשתמשים בלחושך. לחושך המצוקה בשכונות… וכן הלאה. זה כמו להגיד לאור רק בלי אי הנוחות.

  • avigailg  On 6 ביוני 2013 at 3:42 AM

    מעניין. תודה. הציטוט מחבקוק מופיע בספר שלי ״בת של רב״ שיצא לאור השנה… זה בהקשר של השם נוגה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: