סמיכות מפורקת

מאמר זה עוסק בשימושים הנפוצים בעברית בסמיכות מפורקת. סמיכות היא צירוף שמות מהודק, שאינו נפרד על ידי שום מילה או אות חוץ מה"א הידיעה. השם הראשון הוא נסמך, והשני הוא סומך. סמיכות מפורקת נוצרת כאשר מילת היחס של מפרידה בין הנסמך לסומך, כגון הבית של הנשיא. הסמיכות המפורקת מיוחדת ללשון חז"ל. רצוי שלא להפריז בשימוש במילת היחס של, ויש להשתמש במידת האפשרות בצורת הסמיכות הקצרה והברורה, ולפיכך אין לומר שירות של חובה, נאומו של הנשיא, אלא שירות חובה, נאום הנשיא.

השימוש ב"של" הוא לרוב במקרים האלה:

1. כשיש שני נסמכים או יותר, כגון הבית והעלייה של שניים; זיכרון ומלכות ושופר של פורענות.

2. כשתואר מפריד בין הנסמך לסומך, כגון כור אחד של חיטים במקום כור חיטים אחד; שורה של חמש גפנים; הצד המערבי של הבית; הביסוס האידאולוגי של הציונות.

3. כשהנסמך הוא שם מורכב, כגון השקפת העולם של פלוני; שירי בית המדרש של ביאליק, או כשהסומך הוא שם מורכב, כגון נכסים של בני ברית, או שגם הסומך וגם הנסמך הם שמות מורכבים, כגון תפילת השחרית של יום הכיפורים; שיחת חולין של תלמידי חכמים.

4. כשהנסמך מראה על סוגו של הסומך, או על תכונתו או על בעלותו, כגון מלבוש של שבת; מלבוש של חול; חיקוי של התבטלות; חוט של חסד; דברים של טעם.

5. כשהנסמך הוא שם לועזי שאינו בא בצורת הסמיכות, כגון האידאולוגיה של המפלגה, האסטרטגיה של צה"ל.

6. כשהמדבר או הכותב מעוניין משום מה להדגיש את השם במיוחד, כגון מצא כיכרות של נחתום – ולא של בעל בית – הרי אלו שלו; התורם חבית של יין ונמצאת חבית של חומץ.

7. כשיש חשש לאי-הבנה, כגון גן הבית הגדול והיפה. אין יודעים אם התארים הגדול והיפה נוגעים לגן או לבית, ולפיכך יש לכתוב בבירור הגן הגדול והיפה של הבית או הגן של הבית הגדול והיפה.

ובעניין הזה, כשמצטרפים יחד כינוי רומז (זה, זאת, זו, אלה, אלו, אותו, אותה, אותם, אותן) ויחס הקניין (המילה של או צירוף סמיכות), מוטב שלא ליידע בה"א, כי יש כאן גודש של יידועים, יידוע על ידי כינוי רומז ויידוע על ידי יחס הקניין, ומוטב אפוא שלא לגדוש את הסאה ולא להוסיף גם יידוע בה"א הידיעה. לכן מוטב לומר, למשל, המלצנו להשתדל להגיע אל ציבור זה של עורכי דין ותיקים, ולא לומר "המלצנו להשתדל להגיע אל הציבור הזה של עורכי הדין הוותיקים".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Zvika Agmon  On 8 בנובמבר 2013 at 9:49 PM

    תודה רבה. אכן, השכלתי.
    ומכאן: האם יש לומר "בית משפט השלום" או "בית המשפט השלום" ?
    שבת שלום.

  • רחל נ.  On 9 בנובמבר 2013 at 9:57 AM

    תודה על פירוט הדברים, ושבת שלום

  • zvinoah  On 30 בנובמבר 2013 at 10:51 PM

    תודה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: