המאמר המוסגר

לפי מילון אבן שושן, מאמר מוסגר הוא משפט צדדי המובא במשפט מורכב. מאמר זה מסביר כיצד מי שאומר פסוק ומבליע בו דיבור מסיים את דבריו. הכלל בלשון עברי הוא  כשאנחנו פותחים פסוק או עניין, ומשהו מתארך לנו בפתיחה הזאת, אם מפני שהוא ארוך כשהוא לעצמו ואם מפני שמתבקש לנו להיכנס לתוך דברי עצמנו ולפרש ולהרחיב דבר (במה שקרוי דיגרֶסיה בלעז), עד שאנחנו מוצאים את עצמנו מופלגים מראשית הדברים – כשאנחנו חוזרים אל המקום שהפלגנו משם אנחנו יכולים לחבר את דברינו על ידי חזרה או כמין חזרה על הפתיחה הראשונה. למשל, בסנהדרין ו ע"ב כתוב: "מנַיִין לתלמיד שיושב לפני רבו וראה זכות לעני וחובה לעשיר, מנַיין שלא ישתוק?" חזר אפוא האומר על מילת מנַיין בשביל לחבר את שאלתו לפתיחתה.

 להלן עוד דוגמה מן המקורות. בשופטים ט מוכיח יותם לבעלי שכם במשל ובתנאי. בפסוק ט"ו כתוב: "אם באמת אתם מושחים אותי למלך עליכם בואו חסו בצלי. ואם אין, תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון". ועתה בא לו לנמשל, ואמר לבעלי שכם באותו התנאי של האטד, וכך אמר להם שם בפסוק ט"ז: "ועתה אם באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את אבימלך". וכאן היה לו לומר את תשובת התנאי. אבל מכיוון שהזכיר להם את מעשיהם, מיד נתמלא לבו צער, ועוונם נתייצב לפניו. על כן הניח לתשובת התנאי והתחיל מוכיחם בפסוקי ט"ז, י"ז, י"ח. וכך אמר להם: "ואם טובה עשיתם עם ירובעל ועם ביתו ואם כגמול ידיו עשיתם לו אשר נלחם אבי עליכם וישלך את נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין. ואתם קמתם על בית אבי היום ותהרגו את בניו שבעים איש על אבן אחת ותמליכו את אבימלך בן אמתו על בעלי שכם כי אחיכם הוא". כאן כלתה תוכחתו. ועתה היה צריך לומר את תשובת התנאי, אבל אינו יכול, לפי שכבר הופלג התנאי מלב השומעים, ולכן חזר על תנאו בפסוק י"ט ואמר: "ואם באמת ובתמים עשיתם עם ירבעל ועם ביתו היום הזה". ומיד תָכף לו את תשובת התנאי ואמר: "שִמחו באבימלך וישמח גם הוא בכם".[1]

 


[1] להרחבה בנושא ראו: אהרן מירסקי, 'מאמר המוסגר', בתוך: אהרן מירסקי, סגנון עברי, ירושלים תשנ"ט, עמ' 71–107.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Zvika Agmon  ביום 25 בינואר 2014 בשעה 8:19 PM

    תודה רבה. כרגיל, למדתי משהו.
    חסרת לי בזמן האחרון, הדר.
    שבוע טוב.

  • אתי  ביום 26 בינואר 2014 בשעה 8:07 AM

    החכמתי, תודה

  • יהושע  ביום 26 בינואר 2014 בשעה 2:00 PM

    הברכה מצויה בעיטך. יש לך כשרון יוצא מן הכלל בהסברת מושגים בשפה עברית טהורה אך קלה להבנה. כמו שוקולד בפה.

  • גרי רשף  ביום 26 בינואר 2014 בשעה 5:49 PM

    יפה, מעניין ומחכים.

  • hadarperry  ביום 26 בינואר 2014 בשעה 8:07 PM

    תודה על המילים החמות. בזכותכם אני ממשיכה במצווה להפיץ את כללי העברית הנכונה.

  • אני מעדיף שלא לחשוף  ביום 20 באפריל 2018 בשעה 1:01 PM

    שלום, יש לי שאלה:
    איך לנקד את המשפט הבא: "התנועה הציונית -או נכון יותר התנועות הציוניות השונות-, שאפו לרוב לקבל…" מבחינת הפסיק והקו המפריד?
    תודה

  • hadarperry  ביום 20 באפריל 2018 בשעה 2:17 PM

    מקף ארוך ורווח לפני ואחרי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: