גלגוליהן של מילים מן המטבח

את המאמר הזה כתבה הפעם הגברת רבקה שטנצלר, אשת חינוך העובדת במחלקה לנוער בעיריית בת ים. רבקה שטנצלר היא בעלת תואר ראשון בלשון עברית ובמדיניות חינוך ובעלת תואר שני במנהל ומנהיגות בחינוך מטעם אוניברסיטת תל אביב. כן יש לה תואר B.ed בהוראת הלשון העברית מטעם מכללת לוינסקי. מאמרה עוסק במילים שהחלו את דרכן במטבח, וכיום נמצאות בשימוש רווח בתחומים אחרים בימינו.

גלגוליהן של מילים מן המטבח עיון אטימולוגי ולקסיקלי במילים מתחום המטבח

רבקה שטנצלר

 המאמר מוקדש לזכרה של סבתי, מרים ישרזדה בת רבקה, שידיה הכינו מעדני עולם,

פניה האירו אור יקרות, ואהבתה אליי תמשיך לרנן את חיי.

רקע תאורטי

"האוכל הוא צורך חיוני, ומיני מזונות נזכרים בביטויים כדימויים או כחלקים מציטוטי אחרים" (פרוכטמן, שר ושחורי-רובין 2010). מאמר זה עוסק בגלגוליהן של מילים מהמטבח בעזרת עיון אטימולוגי ולקסיקלי. הניבון הישראלי המקיף לביטויים עממיים מונה 52 ביטויים הקשורים לענייני מזון (שם, 2010). עיון אטימולוגי במילים חוקר את שורשי המילים, את גזרותיהן ואת יחסיהן למילים אחרות בשפה. בעזרת מבחר מילונים כדוגמת מילון הסלנג אפשר לתור אחר ביטויים שבהם מילים מהתחום הנחקר.

ענף האטימולוגיה וענף הלקסיקולוגיה יתרמו לחקר גיזרונן של המילים, ויסייעו לענות על השאלה אם קיים עניין לשוני משותף לביטויים מן המטבח. תרומתו הצנועה של מחקר מצומצם זה היא בניסיון לחשוף את מאפייני הביטויים המכילים מילים מן המטבח באמצעות עיון אטימולוגי ולקסיקלי. מילים מן המטבח שנחקרו בעבודה זו כוללות פרטי מזון, מאכלים, כלים ופעולות בישול. חשיפת המאפיינים היא מטרה בפני עצמה, שתוצרתה היא סיפורים מרתקים על גלגוליהן של מילים, ולכן גם אם לא אוכל להסיק מסקנה חד-משמעית ממחקר צנוע זה, הרווח מהמחקר הוא ידע אטימולוגי ולקסיקלי רב על מילים כה יומיומיות.

 הקורפוס הנבחר

על פי אבן שושן, המילה "מטבח" מקורה בלשון חז"ל, היא באה מן השורש טב"ח, ויש לה שלושה פירושים: 1. חדר בישול, חדר מיוחד בתוך דירה שיש בו מתקנים למים ולבישול תבשילים לבני הבית; 2. אופן הבישול ומבחר מאכלים אופייניים: המטבח הצרפתי; 3. חבר אנשים מצומצם ולא רשמי הקובע את מהלך הדברים (בייחוד בפוליטיקה ובממשלה) (אבן שושן 2007). עבודה זו תתמקד בחקר אטימולוגי ולקסיקלי של מילים מן המטבח על פי שני הפירושים הראשונים  של אבן שושן למילה "מטבח".

ומדוע דווקא מילים מן המטבח? אוכל ושפה הם עניין יומיומי בעבור כל אדם. בעבור כותבת מאמר זה, גלגוליהן של מילים מתחום המטבח הוא שילוב בין שתי אהבות  של  שני נושאים יומיומיים התופסים מעמד של כבוד בחייה: אוכל ובישולים והשפה העברית. השילוב בין הנושאים עתיק יומין, שכן בקרב יהודי מרוקו וכן בקרב מקצת יהודי אשכנז היה מנהג מימי הביניים להתחיל את לימוד קריאת עברית בטקס מיוחד שכלל כתיבת אותיות האל"ף-בי"ת בדבש (מרקוס 1998). הקושי בבחירת המילים היה רב משום גודלו הרחב של הקורפוס הנבחר. בעבודה זו הובאו 20 דוגמות למילים שיצאו מתחום המטבח לתחומים אחרים.

 מילים מן המטבח וגלגוליהן

על מלפפון ועל עונת המלפפונים – מלפפון – (מיוונית:  (melopeponצמח גינה קיצי מטפס ממשפחת הדלועיים… פריו המוארך העסיסי והעשיר מאוד נאכל חי או מלוח או כבוש (אבן שושן 2007). עונת המלפפונים: (1) (בלשון העיתונאים) – כינוי לעונה מתה, ימים שאין בהם פעילות רבה (אבן שושן 2007 ); ׁ(2) תקופה ללא התרחשויות מסעירות (רוזנטל 2005).מדוע דווקא נבחר המלפפון לציין עונה משעממת ללא התרחשויות? מדוע הביטוי אינו "עונת האפרסקים"? – המלפפון הוא ירק משעמם, מראהו אינו מיוחד, הוא אינו דקורטיבי, אי אפשר לבשלו או לאפותו, אלא רק להחמיץ, להקפיץ או לאכול טרי בסלט. אין לו לטעם מיוחד (בעגבנייה מדברים על טעמים שונים ומגוונים), וכך קיבלנו את עונת המלפפונים – כינוי לתקופה שאין בה כל מיוחד.

מלח הארץ, אכל אותו בלי מלח –  מלח – [אכדית: mil'u, ארמית: מ­ְלח, מִלְחָא, ערבית: מִלְח] 1. תרכובת של נתרן וכלור (NaCl) הנמצאת לרוב במי הים, במעיינות ובאדמה, בעלת טעם מיוחד (מלוח). המלח הוא התבלין הנפוץ ביותר במטבח, משמש לתיבול מזונות, למליחת בשק ולשימור חומרים שונים…2. [בכימיה] ….3. [כנסמך] עיקרו ותמציתו של… "אתם מלח הארץ" (אבן שושן 2007). מופיע בתנ"ך כתוספת לקרבנות: "על קרבנך תקריב מלח" (ויקרא ב, יג) וכתבלין: "היאכל תפל מבלי מלח" (איוב ו, ו). מלח הארץ: (1) כינוי לאנשים התורמים במעשיהם לחברה ולארצם (אבן שושן 2007); (2) כינוי שבא לציין את האנשים הטובים ביותר, השורשיים והמובחרים. הביטוי הוא מן העברית החדשה, שאילה מן האנגלית: the salt of the earth, שמוצאו מהברית החדשה (פרוכטמן, שר ושחורי-רובין 2010).המלח הוא תבלין משמעותי במטבח. הביטוי מלח הארץ נגזר מהתכונה של המלח, להיות מתבל של ממש במטבח, כמו שאנשים התורמים לחברה עושים מעשים בעלי משמעות.

חומוס, יצא חומוס. חומוס – חומוס הוא אחד המאכלים העממיים בארצנו, מופק על ידי טחינת קטניות ותיבולן בשמן, בחומץ ובתבלינים שונים. הוא מגיע מהערבית, ושמו העברי הוא חִמצה. תהליך הפקת החומוס מחייב התססה שיוצרת טעם חמצמץ (רוזן, 1994). יצא חומוס – נגרמה לו מבוכה רבה (רוזנטל 2005). חומוס נקרא גם הצמח שממנו מפיקים את המאכל חומוס. מדובר בצמח ממשפחת הקטניות. ייתכן שהביטוי "יצאתי חומוס" קשור במבוכה בגלל עממיותו של המאכל.

דבשך, עוקצך, ליקק דבש והכול דבש!  דבש מופיע בתנ"ך במשמעות החומר המתוק שמפיקות הדבורים: "מעט צרי ומעט דבש" (בראשית מג  יא). לא מדבשך ולא מעוקצך – המקור: חז"ל. ביטוי המציין סירוב לקבל כל דבר מאדם אחר – לא שבח ולא גנאי (פרוכטמן, שר ושחורי-רובין 2010). ליקק דבש – נהנה מאוד, התענג (אבן שושן 2007). טעם הדבש מתוק. המתיקות מענגת. תכונת המתיקות הושאלה לביטוי "הכול דבש" ולביטוי "לא מדבשך ולא מעוקצך" לציון משמעות חיובית.

צנון, יבש כמו צנון  – ביטוי הנאמר על אדם חסר רעיונות וחסר מקוריות, ללא שמץ של יצירתיות וללא הומור, או על טקסט משעמם וחסר דמיון (פרוכטמן, שר ושחורי-רובין 2010).הגדרה דומה מופיעה במילון הסלנג אצל רוזנטל לערך "צנון". הצנון הוא ירק בעל טעם חריף. סביר שהביטויים "צנון" ו"יבש כמו צנון", המציינים תכונה שלילית אצל מישהו, קשורים לתכונת הירק הנתפסת שלילית אצל חלק מהאנשים. חריפות הירק תמנע מאנשים לא מעטים לאכול את הירק.

מפלפל, פלפל ומתבל. פלפל – לפי אבן שושן יש שלושה פירושים: 1. שיח מטפס שמוצאו מהודו… פֵירותיו כשהם שלמים או בצורת אבקה משמשים תבלין חריף למאכלים שונים; 2. גרגר של פלפל, פרי בודד של פלפל; 3. חריפות, עוקצנות, שנינות, פיקנטיות (אבן שושן 2007). פלפל – מקוריות, שנינות (רוזנטל 2005). הפלפל הוא ירק בעל תכונה דומיננטית של תיבול, והביטוי לפלפל שעניינו שנינות ומקוריות משקף את השפעת הפלפל על טעם האוכל. אנו משתמשים גם בפועל "תיבל" לציון פעולה המוסיפה עניין, כמו שתבלינים מוסיפים טעם למאכלים.

בלי טעם ובלי ריח – טעם וריח מופיעים בתנ"ך: "וטעמו כצפחת בדבש" (שמואל טז, לא), "כריח שדה אשר ברכו ה' " (בראשית כז, כז). משמעות הביטוי בלי טעם ובלי ריח היא חסר עניין, דל (אבן שושן 2007). הביטוי שאול מתחום המטבח. טעם וריח הם החושים העיקריים המשתתפים בתהליך האכילה, וכאשר אינם באים על סיפוקם, נהוג לכנות את האוכל תפל. כמו שאוכל תפל הוא אוכל ללא טעם וללא ריח, כך מכנים דברים שהם דלים וחסרי עניין.

עשה ממנו קציצות או שקשוקה. קציצה – [מן קצ"ץ] לביבה מטוגנת של בשר קצוץ או מרוסק או של ירקות קצוצים (אבן שושן 2007).  עוד משמעויות למילה קציצה:יפה, חתיכה (סלנג), קצינה (סלנג צבאי). ייתכן שיש קשר בין שתי המשמעויות האלה לפועל טחן במשמעותו המינית. עשה ממנו קציצות – הכה אותו מכות נמרצות (מיושן) (רוזנטל 2005). הביטוי העדכני יותר הוא "עשה ממנו שקשוקה", שפירושו זהה לפירוש של הביטוי "עשה ממנו קציצות" (רוזנטל 2005).הקציצה מורכבת מבשר או ירקות קצוצים כלומר קטנים יותר מגודלם המקורי, שונים מצורתם המקורית. ייתכן שהכוונה היא באלימות שתגרום לפגיעה ממשית. המאכל "שקשוקה" מורכב מבלילת ביצים וירקות קצוצים המעורבבים ומטוגנים ומוגשים שטוחים על צלחת. ייתכן שצורת ההגשה השטוחה והבלילה, הנוצרת מכך שמרכיבי השקשוקה אינם נשמרים כרכיבים נפרדים, מרמזת על רמת הפגיעה בביטוי "עשה ממנו שקשוקה".

בלי בשר. בשר  –  הביטוי מופיע בתנ"ך לראשונה בבראשית ו, ג: "לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר". משמעויות: 1. החומר הרך בגוף החי המכסה את עצמות השלד; 2. בשרם של יונקים, עופות ודגים שונים המשמש חומר מזון לאדם; 3. כינוי לכל הגוף; 4. שם כולל לכל החי, בעל חיים; 5. ציפה, החלק הרך בפרי העוטף את הגלעין; 6. כינוי לאיבר הזכרי (אבן שושן 2007). בשר – חומר ממשי (רוזנטל  2005) בלי בשר – ללא תוכן ממשי. הבשר מייצג מרכיב בולט ביצורים החיים, מרכיב בעל מסה. הביטוי "בלי בשר" לוקח את תכונת הבשר – המסה שקיימת בו ומעביר משמעות זו לעולם התוכן.

טחון ולעוס. לעס – 1. טחן מזון; 2. דש בדבר הרבה, דיבר על עניין וחזר ודיבר עליו (אבן שושן 2007). לעס – שינן (רוזנטל 2005) טחן – שחק גרגרי תבואה לקמח (אבן שושן 2007) . פועל זה מופיע במשמעות זו בתנ"ך: "וטחנו ברחיים או דכו במדוכה" (במדבר יא, ח). בתנ"ך מופיע הפועל גם במשמעות של השפלה: "תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין" (איוב לא, י). במילון הסלנג קיימות תשע משמעויות: 1. עסק בעניין באינטנסיביות בלי לחדש; 2. אכל ברעבתנות; 3. עבד קשה; 4. פגע, הִכה; 5. שגל; 6. הטיל משימות רבות; 7. הרג; 8. ישב בבית כלא; 9. הבין, עיכל (רוזנטל 2005).הפועל "טחן", שהוראתו המקורית קשורה לכתישה אינטנסיבית של גרגרי תבואה, התגלגל בהוראותיו לתחום המחשבה, העבודה והאלימות. ייתכן שהוראתו בעברית המקראית המאוחרת (ספר איוב) במשמעות של השפלה קשורה למשמעויות השליליות המודרניות של הפועל. הפועל "לעס", שהוראתו המקורית היא עיכול המזון בעזרת השיניים, התגלגל לתחום השיח והכתיבה (נושא שנידון רבות מכונה "נושא לעוס").

לכל סיר יש מכסה – הכול יבוא על מקומו בשלום. הביטוי נוגע בעיקר לחיפוש בן זוג (רוזנטל 2005).  לכל סיר יש מכסה – לכל בעיה הפתרון שלה, לכל אדם חבר המתאים לו, ופעמים נאמר הביטוי ברשעות על אישה לא כל כך יפה, שמחפשת או שמצאה חתן. במקור הביטוי הוא מיידיש, אך יש לו מקבילה ערבית (פרוכטמן, שר ושחורי-רובין 2010). "לכל סיר יש מכסה" הוא ביטוי שבו נלקחה התכונה הפיזית של הסיר – גודלו הספציפי המחייב שימוש במכסה המתאים למידות הסיר. התאמה פיזית התגלגלה להתאמה אנושית.

כולנו באותה הקלחת. קלחת – 1. סיר גדול לבישול; 2. מערבולת, מרקחה, תסבוכת (אבן שושן 2007).הביטוי "כולנו באותה קלחת" אינו קיים במילון של רוזנטל, כנראה משום שהביטוי מיושן. הקלחת היא סיר גדול בעל תכולה גדולה. תכונות אלו הושאלו לציון מורכבות של מצב שחווים אותו אנשים מספר.

זלל זלילה. זלל – אכל אכילה גסה. זלילה – אכילה גסה, גרגרנות (אבן שושן 2007). בתנ"ך הייתה גם משמעות של חוסר ערך: "ואם תוציא יקר מזולל" (ירמיה טו, יט). הפועל אינו מופיע במילון הסלנג של רוביק רוזנטל, אך מדובר בפועל שגור בביטויים "מכשיר זולל חשמל", "זולל אנרגיה" וכו'. זלילה היא סוג של אכילה גרגרנית. הכוונה היא לכמות גדולה של אוכל שנאכל במהירות. כמות האוכל והמהירות, המאפיינות את צורת האכילה, התגלגלה במשמעותה לתחום מכשירי החשמל לציון כמות האנרגיה הרבה שנצרכת בזמן קצר יחסית, כשמדובר במכשירי חשמל זוללי אנרגיה. המשמעות של המילה "זולל" כמו שעולה מספר ירמיהו ומבטאת חוסר ערך  מתאימה למשמעות המילה בימינו בביטוי זולל חשמל. מגש של כסף. מגש – טס או צלחת שטוחה ורחבה להגשת מזון לאוכלים או תקרובת לאורחים (אבן שושן 2007). על מגש של כסף – בקלות, ללא טרחה וללא מאמצים וסבל (אבן שושן 2007). על המגש מונחים פרודוקטים המוגשים לשימוש בלי שיצטרך המקבל לעמול כדי לקבלם. המגש בביטוי "על מגש הכסף" מייצג כלי שבעזרתו מתקיימת נתינה והענקת דבר מה ללא מאמץ.

סחט וסחיטה. סחט – 1. שחט, מיצה, עצר ולחץ על דבר מה לח או עסיסי כדי להוציא ממנו את תמציתו; 2. הוציא דבר מה ממישהו בלחץ, ברמאות, באיומים וכיוצ"ב; 3. התיש ועייף עד מאוד (אבן שושן 2007).שני הפירושים האחרונים הם מהעברית החדשה.סחיטת המיץ כרוכה בהפעלת כוח אנושי או מכני. במשמעויות החדשות של הפעולה בא לידי ביטוי שימוש בהפעלת הכוח שקיים בפעולת הסחיטה. התכונה המיוחדת לפעולת הסחיטה עברה לתחום השיח.

בישל – 1. הרתיח מים על האש (מופיע במשמעות זו בשמות כג, יט: "לא תבשל גדי בחלב אמו") 2. הבשיל.  הפועל אינו קיים במילון הסלנג של רוביק רוזנטל, אך בימינו הוראתו אינה מוגבלת רק לתחום המטבח. אנו שומעים על בישול שער בתחום הספורט ועל בישול מהלך בפוליטיקה. הבישול הוא תהליך אקטיבי, שבסיומו מתקבל מאכל, או בגלגולים החדשים של הפועל, מתקבל תוצר שהושקע בהשגתו מאמץ.

תפוח אדמה לוהט – ביטוי מטפורי שפירושו עניין מסוכן, שכל אחד חושש לעסוק בו, אם כי הוא בגדר הוכחה חותכת או עובדה מרעישה. מקור הביטוי הוא בעברית החדשה, והוא תרגום שאילה מן האנגלית: "hot potato" (פרוכטמן, שר ושחורי-רובין 2010). כשם שאי אפשר לאחוז בתפוח אדמה לוהט כי הוא עלול לגרום לכוויה, כך הטיפול בעניין שיש חשש שמא העוסק בו עלול להיפגע בעצמו.

אין ארוחות חינם – תמיד צריך לשלם תמורת מה שמקבלים, ויש לחשוד בדברים שמקבלים חינם. מקורו של הביטוי הוא מן האנגלית האמריקאית (no free lunches) (פרוכטמן, שר ושחורי-רובין 2010). מִטבע הדברים, לארוחה יש תמיד עלויות כלכליות, ולכן כפי שלא תיתכן ארוחה בחינם, כך לא ייתכן שיינתן דבר מה ללא בקשת תמורה.

 סיכום עד כה, אוכל ומושגים מתחום המטבח הם עניינים הנוגעים ללבנו. יש מושגים וביטויים רבים שהגיעו מהמטבח ונכנסו לתחומים אחרים בחיינו. מקצתם נכנסו לסלנג ויותר לשפה הדבורה משנכנסו לכתובה.

כיווני מחקר עתידיים – באמצעות הניתוח האטימולוגי והלקסיקלי אפיינו את הביטויים שהתגלגלו מהמטבח אל תחומים אחרים. מחקרים עתידיים יכולים לבדוק קורפוס רחב יותר שיאפשר לאפיין את מקור הביטויים. בהקשר זה יהיה מעניין לדעת אם רוב הביטויים הם מתחום הסלנג ואם מקורם של רוב הביטויים הוא בשפות זרות או שהשפה העברית לדורותיה היא המקור למרבית הביטויים.

ביבליוגרפיה

  1. אבניאון, א' (2000), מילה במילה – אוצר המילים הנרדפות, ניגודים ושדות סמנטיים, חולון, איתיאב.
  2. אבניאון, א' (עורך) (2003), המילון האנציקלופדי של המקרא, ראשל"צ, איתיאב.
  3. אבניאון, א' (2003), קורא בשם, חולון איתיאב.
  4. אבן-שושן, א' (2007), מילון אבן שושן המרוכז, הוצאת המילון החדש בע"מ, עם עובד, כינרת דבורה ביתן דביר, ידיעות אחרונות ספרים.
  5. מרקוס, א' (1998), טקסי ילדות – חניכה לימוד בחברה היהודית בימי הביניים, ירושלים, זלמן שז"ר.
  6. פרוכטמן, מ', שר, ע' ושחורי-רובין, צ' (עורכות) (2010), הניבון הישראלי המקיף לביטויים עממיים ערוך על פי נושאים, בן שמן, תל-אביב, באר שבע, מודן הוצאה לאור ודורון ספרים.
  7. קדרי, מ' (2006), מילון העברית המקראית, אוצר לשון המקרא, מאל"ף ועד ת"ו, ירושלים, אוניברסיטת בר-אילן.
  8. רוזנטל, ר' (2005), מילון הסלנג המקיף, ירושלים, כתר הוצאה לאור.
  9. רוזן, מ' (1994), עוד מילה ברגע, סיפוריהן של למעלה מאלף מילים שחדרו לעברית, סקירה בלשנית של 80 לשונות שהשפיעו על העברית לדורותיה, מאות ניבים שחדרו מהלשונות המשפיעות ביותר על שפתנו, תל-אביב, הוצאת המחבר.
  10. מונחים לכלי בית ומטבח משנת  1933זמין באתר: http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=16604.
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: