מטבעות לשון

יש מילים נרדפות שהן מטבעות לשון, ואסור להחליפן זו בזו, שכן כל אחת מהן מסמנת דבר מסוים אם פעולה או תכונה מסוימת וכדומה. להלן דוגמאות: א. בוצרים ענבים; קוצרים שיבולים; מוסקים או נוקפים זיתים; קוטפים פֵרות; אורין תאנים או בשמים; תולשים צנון או קטניות; גודדים תמרים.

ב. פתיחה וסגירה: פתח את הדלת וסגר אותה או נעל אותה במנעול; פִּתַּח חרצובות רשע (ישעיהו נח, ו); וַיְפַתַּח הגמלים (בראשית כד, לב); פתח פיו [פתח ואמר], פצה פיו – השמיע דבר מה, בייחוד הבטחה או נדר, כגון שופטים יא, לו; פצח רינה, כגון "פִּצְחִי רִנָּה וצהלי" (ישעיהו נד, א) או פצח פיו ברינה; פער פיו לרווחה, פה פעור; פשֹק שפתיו לפטפט; פשק רגליו; קפץ פיו – שתק; קפץ את ידו – לא נתן נדבה; בלם או חסם פיו; פקח עין; עצם עין; גרה אוזן להקשבה ואטם אוזנו משמוע; פטר מעיין או מים, פֶּטֶר רחם; סכר נהר; סתם בור, גם נסתתמו טענותיו או נסתתמו מקורות פרנסתו; אסר ההפך של התיר, מתיר אסורים, הותרה הרצועה; במובן הסרת אחריות ממישהו אנו משתמשים בשורש פט"ר, כגון מודה בקנס פטור מלשלם, פועל מפוטר, נפטר מן העולם; פָּקַק כלי בפקק; הגיף דלתות ותריסים; רכס את המעיל; שינץ את הנעליים בשרוכים; עלעל – פתח ספר ועבר במהירות על עליו [עמודיו], דפדף – עבר במהירות על דפיו; חתם ספר או מכתב בחותם, ספר חתום, חתימת המקרא; פלש – פרץ, פתח: אגם מפולש [מימיו זורמים, נכנסים ויוצאים הימנו, כי פתוח הוא משני צדדיו], שביל מפולש, כלים מפולשים [מכשיר פיזיקלי]; פלישת האויב.

ג. טייב קרקע בזבל; שיפר את מעשיו; השביח חומר גולמי; הגיה ספר או כתב יד; תיקן מעוות; מילא פגימות; פשט [יישר] עקמומית; חיזק בדק הבית.

ד. שפך על הארץ; יצק לכוס; זרק מים עליו [או למעלה]; הִזָּה מים על הבגד; התיז מים על חברו [זרק למרחק]; הזיל מים מצור; הזיל דמעות; דמעות זולגות; מים מפכים; מים ניגרים; על המזבח נוסכים יין; מוזגים כוס יין או תה; מדיחים או שוטפים כלים [הדחה מפנים ושטיפה מבחוץ]; מתיכים מתכת; מְעָרֶה מכלי אל כלי, מלשון ללשון [מתרגם]; עירוי דם.

מכאן שלכל מושג יש כמה סינונימים, עד שכמה מהם עשירים בעשרות שמות ופעלים נרדפים. יש שמדלדלים את השפה. יש הקורין בשם אחד עצמים רבים, ויש המשתמשים בפועל אחד להרבה פעולות . על עורך הלשון לדאוג לצמצום הדלדול הזה, ולהקפיד שלכל פעולה יבוא הפועל המבטא אותה פעולה.