וי"ו החיבור

לווי"ו החיבור משמעויות שונות, ובמאמר הזה נביא את העיקריות שבהן:

  1. הווי"ו מקשרת חלקי משפט דומים או משפטים שונים, קצרים בעיקר: "פרו ורבו ומלאו את הארץ" (בראשית א, כ"ב); "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" (בראשית ב, א); "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת" (קוהלת א, ד).
  2. הווי"ו מציינת מצב וסיבה, תנאי ותוצאה ולפעמים תהייה: "ועתה כבואי אל עבדך אבי, והנער איננו אתנו [מצב], ונפשו קשורה בנפשו [סיבה], והיה כראותו, כי אין הנער [תנאי] ומת [תוצאה]" (בראשית מד, ל–לא); "לאבי ולאמי לא הגדתי, ולך אגיד?!" (שופטים יד, טז).
  3. וי"ו במקום או: "ומכה אביו ואמו; הנוגע באיש הזה ובאשתו" (שמות כא, טו).
  4. וי"ו הניגוד בהוראת אבל, אך: "אלוהי העמים אלילים, וד' שמים עשה" (תהלים צו, ה).
  5. וי"ו ההשוואה בהוראת כֵן: "מים קרים על נפש עיפה, ושמועה טובה מארץ מרחק" (משלי כה, כה).
  6. וי"ו התכלית בהוראת כדי ש: "שלח את עמי ויעבדני" (שמות ד, כג).
  7. וי"ו החיבור בהוראת אף על פי ש: "הואלתי לדבר עם אדוני, ואנוכי עפר ואפר" (בראשית יח, כז).
  8. וי"ו החיבור בהוראת כי: "לא איש אֵל ויכזב, ובן אדם ויתנחם" (במדבר כג, יט).
  9. וי"ו החיבור בהוראת בכל זאת: "הנמלים עם לא עז, ויכינו בקיץ לחמם" (משלי ל, כה).
  10. וי"ו החיבור בהוראת אם: "לא נוכל לראות את פני האיש, ואחינו הקטן איננו אתנו" (בראשית מד, כו).
  11. וי"ו החיבור במובן הלא: "האף אמנם אלד, ואני זקנתי?" (בראשית יח, יג).
  12. וי"ו החיבור במובן אז: "אם את הדבר הזה תעשה, ויכולת עמוד" (שמות יח, כג).
  13. וי"ו החיבור מראה דרכי פעולה: התחלה וסיום, חד-פעמיות והישנות: "ותמהר ותער כדה אל השוקת, ותרץ עוד אל הבאר לשאוב, ותשאב לכל גמליו" (בראשית כד, כ).
  14. וי"ו ההגדרה: במקום אשר, קיימת בעיקר אחרי מי: "מי חכם ויבן אלה?" (הושע יד, י); מי פתי ויאמין?

וי"ו החיבור חוזרת ונשנית, ויש שהיא נשמטת, כגון "ויהי לי צאן ובקר וחמורים ועבדים ושפחות ואתונות וגמלים" (בראשית יב, טז); "ויהי לי שור וחמור, צאן ועבד ושפחה" (בראשית לב, ו). לעומת העברית הנטייה בערבית היא להוסיף את וי"ו החיבור בין חלקי משפט בעלי אותו מעמד תחבירי. למשל, בישעיהו א, א נמנים המלכים עוזיהו יותם אחז חזקיהו ללא וי"ו החיבור ביניהם, אולם רס"ג [רב סעדיה גאון] תרגמם: עזיה ויותם ואחז וחזקיהו, וכך מסביר רס"ג את הוספת הווי"וים: 'ואמא זיאדהֿ אלואואת פי ויותם(!) ואחז וחזקיהו לאני וגֿדת אלעבראניין יגֿוזון בלא ואו כקולה ראובן שמעון לוי ויהודה ונחו קולהם אדם שת אנוש קינן מהללאל ירד ומא(!) אשבה דלך ווגֿדת אלערב לא תנסק אלא בואו פמנהא קלת עוזיהו ויותם ואחז וחזקיהו ועלי אן אלנץ בלא ואואת'. ותרגומו: 'ואשר לתוספת הוו"יוים ב"ויותם ואחז וחזקיהו", הרי מפני שמצאתי שהעברים מתירים [שימוש] בלא וי"ו, כאמרי "ראובן שמעון לוי (ויהודה)" [שמות א, ב] וכאמרם "אדם שת אנוש קינן מהללאל ירד" [דברי הימים א א, א–ב] והדומים להם. ומצאתי שהערבים אינם סודרים [את דבריהם] אלא בווי"ו. על כן תרגמתי "עוזיהו ויותם ואחז וחזקיהו", אף על פי שהכתוב בלא וי"וים'.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גרי רשף  On 17 במרץ 2015 at 7:22 AM

    כיצד היית מסווגת את ו' החיבור במקרים הבאים:
    ואולי לא היו הדברים מעולם..
    ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה..
    כלומר- ו' החיבור אינה מחברת את הכתוב לשום דבר מפורש..

  • hadarperry  On 17 במרץ 2015 at 11:57 AM

    אכן, בעברית פעמים רבות משפט נפתח בווי"ו החיבור. הדוגמה הקלסית היא ואולם, המופיעה רבות במקרא. הדבר מעיד שאין שום מניעה לפתוח משפט בווי"ו החיבור. כתבתי על כך בדף העסקי שלי בפייסבוק ד"ר הדר פרי – עריכה לשונית.

  • Zvika Agmon  On 17 במרץ 2015 at 12:12 PM

    כרגיל, למדנו הרבה. תודה רבה.
    ואל נא תשכחי ללכת אל הקלפי. זה חשוב.

  • hadarperry  On 17 במרץ 2015 at 12:27 PM

    הייתי בין הראשונים. דבר ראשון היה ללכת לקלפי.

  • פנחס כהן  On 17 במרץ 2015 at 5:53 PM

    סעיף 10: מדוע לא במשמעות " מצב" ,דהיינו "כאשר" אחינו הקטן איננו איתנו?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: