בדיקת נתונים

עורך לשון קפדן בודק כל נתון שמופיע בכתב היד שהוא עורך. הדבר נכון בעיקר לחיבורים בעלי אופי אקדמי. אין הכוונה שהוא ילמד את הנושא שהוא עורך, אלא שיבדוק נתונים כמו רשימה ביבליוגרפית, תאריכים, כתיב של אנשים ומקומות, תפקידים של אישים, ציטוטים מן התנ"ך, הפניה למקורות קודש. בדיקה זו היא נוסף על ההקפדה שלא יהיו חזרות, שכתב היד יהיה כתוב לפי כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה ללשון העברית ומפוסק לפי כלליה וכיוצא בזה.

טעויות רבות נופלות דווקא בפריטים שנראים שוליים. לדוגמה, בספר שערכתי נתן המחבר קיצור לכל פריט ביבליוגרפי. כלומר הפירוט המלא של הפריט נמצא רק ברשימה הביבליוגרפית שבסוף הספר, ובחיבור עצמו בהערות השוליים מוזכר רק הקיצור. להפתעתי גיליתי שיש פריטים שיש להם קיצור בחיבור עצמו, אך הם נעדרים מהרשימה הביבליוגרפית. הערתי למחבר על כך. בדיקה זו מונעת עגמת נפש בעת הוצאת הספר לאור. ייתכן שקורא היה מחפש קיצור כלשהו ברשימה הביבליוגרפית, ולא היה מוצא אותו. דעתו על הספר הייתה, בוודאי, שלילית במקרה הזה. עבודת מחקר של שנים הייתה יורדת לטמיון בגלל רשלנות כזאת. ופה נכנס עורך הלשון, שאמור למנוע מקרים כאלה. עוד דוגמה, בספר אחר שערכתי הפנה המחבר לספר שמות כג, פסוק מו. עיון בספר שמות מעלה כי אין כלל פסוק מו בפרק הנזכר. הערתי את תשומת לבו של הכותב. ואכן, התברר שמדובר בפרק כט. ושוב בדיקת הפסוק מנעה אי-נעימות לכותב.

לסיכומו של דבר, אין על עורך הלשון רק לבדוק שהטקסט זורם ושהוא כתוב כהלכה, אלא עליו גם לבדוק נתונים עד כמה שאפשר. עוד על נושא הנתונים שבספרים ראה מאמרי נתונים לא מדויקים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: