מוזלמן

במאמר זה נסביר מהו מוזלמן ונביא כמה הסברים למקור המילה. מוזלמן הוא כינוי נפוץ בקרב אסירי מחנות הריכוז לציון מצבו של אסיר שעל סף המוות מחמת רעב, תשישות והשלמה עם גורלו. לכך הגיעו אסירים רבים זמן קצר לאחר בואם למחנה מתוך חוסר יכולת להסתגל ואולי גם מתוך חוסר רצון לקבל עליהם את חומרות משטר המחנה. רבים מהם היו משכבת האינטליגנציה או אמידים, והגיעו מארצות שעדיין שררה בהן מידה מסוימת של רווחה וחופש. סוג אחר של מוזלמנים היו אסירים שההשפלה, הרעב, המאמץ הגופני והעונשים הגופניים הכריעום. אדם שהגיע לכלל מוזלמניות לא החזיק מעמד יותר מכמה ימים או שבועות. ק' צטניק רואה במוזלמן "אדם שמשקל גופו כמשקל עצמותיו".

רופא יהודי, שהיה באושוויץ, מספר בעדותו במשפט אייכמן על תופעת המוזלמן: "… האיש הגווע מחמת חוסר תזונה ודועך בהדרגה עד למותו. העד ציין כי הסימפטום הראשון של ה'מוזלמניות' היה שהאיש החל לדבר על אוכל, שכן העצורים לא דיברו על שני נושאים: הקרמטוריום והאוכל.  הדיבורים על אוכל היו מגבירים את התיאבון ומאיצים את הפרשת מיצי הקיבה במידה מציקה, כך שברגע שהחל אדם לדבר בכל זאת על האוכל הטוב בבית הישן קבעו שזו 'תופעה מוזלמנית'. עד מהרה היה חדל להגיב ולהתעניין בסביבה. תנועותיו של המוזלמן היו איטיות, פניו כמסכה אפורה, הוא לא שלט על הפרשותיו, ונראה כשלד בעל רגליים נפוחות. בעת מסדרים היו חבריהם נוהגים להשעינם על הקיר, אך גם אז נעו מצד אל צד עקב חוסר שיווי המשקל. גורלם היה להילקח עם הגוויות".   

אין יודעים בדיוק מהו מקור הכינוי מוזלמן. ידוע רק שפירושו ביידיש מוסלמי. לפי האנציקלופדיה של השואה בערך מוזלמאן, ייתכן שמקור הכינוי בדמיון שבין המוזלמן לבין מוסלמי הכורע והנופל ארצה בתפילתו. לעומת זאת, דב שילנסקי בריאיון שהעניק לעיתון חרות לאחר צאת ספרו מוזלמן הסביר את מקור השם: "יושבי המחנות כינו האחד את רעהו בכינוי זה. בעבר היו היהודים מכנים באידיש את המוסלמים צמוקי העור והבשר בשם 'מוסלמנר'. מאז הם הועברו למחנות והפכו להיות צל אדם, הדביקו כינוי זה לעצמם. גם הגרמנים החלו להשתמש לאחר מכן במונח זה". עוד הסבר ניתן בלקסיקון השואה, ולפיו "מקור הכינוי [מוזלמן] בהליכתם המתנדנדת של אסירים אלו, אשר הזכירה את ריקודיהם של הדרווישים המוסלמים".