"מקום אחד יש בעולם שלשם איננו נפלטים, אף לא מהגרים, אלא באים הביתה – ארץ ישראל"
(מתוך יומנה של חנה סנש)
אליהו-יצחק וסימה לובנוב היו הסבים של סבי יהודה כהן. מידע מועט יש עליהם. אליהו-יצחק לובנוב נולד ב-1866 במחוז מוגילב שבבלארוס. הוא היה בן דוד של הסופר יוסף חיים ברנר. הוא נפטר בשנת 1939 בכפר תבור. סימה-רייזל לובנוב (לבית מנושקין) נולדה בשנת 1869, והיא נפטרה בשנת 1945 בכפר תבור. לאליהו-יצחק ולסימה נולדו תשעה ילדים: זהבה, שמואל ומיכל (תאומים), שרה, נחמה, משה-אהרן, זלמן, לאה וחנה. מיכל התחתנה עם משה יעקב כהן, בן כפר תבור, ונולדו להם שישה ילדים: חיים, יהודה, אהרן, יוסף, חסיה וחנה. יהודה הוא סבי.
סיפור עלייתם ארצה מתועד בספר מאה סיפורי עלייה. לפי המסופר, האחים של אליהו-יצחק לובנוב היגרו לאמריקה. מצבו הכלכלי של לובנוב היה טוב, אבל כשהחלו הפוגרומים, החליט לעזוב את בלארוס. הוא התלבט אם להגר לאמריקה לאחיו או לארץ ישראל. לבסוף החליט לעלות לארץ ישראל, הואיל ולא רצה להחליף גלות בגלות אחרת. אביו לא הסכים לעלות עמו ואמר לו: "אם תהגר לאמריקה, אני נוסע אתך. לארץ ישראל אני לא מוכן לנסוע!"
בתחילה החליט לובנוב לנסוע לארץ ישראל כדי לבדוק את הנעשה בארץ. כשהגיע לארץ ישראל, ניגש לפיק"א, חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל. שם יעצו לו לקנות נחלה במנחמיה. הוא נסע למנחמיה, ראה את המקום, והוא מצא חן בעיניו. הוא החליט לקנות נחלה במקום. אחרי ששילם לפיק"א בעבור הנחלה, חזר לרוסיה כדי להביא את משפחתו. מיום שעזב את ארץ ישראל ועד ששב אליה עם המשפחה, חלפה שנה וחצי. וכשהגיע לכאן, ראה להפתעתו שפיק"א כבר יישבה מישהו אחר בנחלה שקנה במנחמיה. בתור פיצוי ניתנה לו נחלה אחרת בכפר תבור. וכך הגיע לכפר תבור, והיה ממייסדיה. בה הוא עבד בחקלאות למחייתו.
נקודת ראות 