קומזיץ

מאמר זה עוסק במילה קומזיץ ובשינויים שחלו בה במרוצת השנים. המילה קומזיץ מקורה ביידיש, ופירושה בוא שֵב. הפירוש המקורי של המילה קומזיץ הוא סעודת רעים הנערכת בחיק הטבע, קרי פיקניק. למשל, בעיתון על המשמר מ-21 באפריל 1953 התפרסמה ידיעה בזו הלשון: "כיכר ציון דמתה בשעות הצהריים ל'קומזיץ' מזרחי גדול, כשעל אי-התנועה שבמרכזה ישבו משפחות-משפחות, בעיקר כורדים ממעברת קאסטל בתלבושותיהם הססגוניות, ואכלו את פיתן שהביאו אתם בסלים גדולים, ולקינוח הסעודה – ארטיק". מילה עתיקה לקומזיץ היא טוזיג, הנזכרת בתלמוד הבבלי: "[גוי] שעשה משתה לבנו אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש בלבד אותו היום ואותו האיש מיהא אסור אמר רב יצחק בר רב משרשיא בטווזיג תנן ושאר כל הדברים סתמן מותר" (מסכת עבודה זרה יד, א).

מרים זינגר, שהייתה סופרת, משוררת, עיתונאית, מרצה לחינוך והגננת הראשונה של קיבוץ דגניה, כותבת מאמר בעיתון דבר, שהתפרסם ב-20 ביוני 1947, על משמעות המילה קומזיץ בקיבוצים ובהכשרות. לפי דבריה, הכוונה היא לארוחת חצות. חברים שלא הספיקו לאכול ארוחת ערב או חברים בתפקיד נהגים שנהיו שוב רעבים לאחר שחזרו מנסיעה היו מתכנסים בחדר האוכל, אוכלים ממה שנשאר ומספרים סיפורים מבדחים. כך היא כותבת: "ובמשך רגעים אחדים ערוך השולחן. דויד'קה הנהג הביא בינתיים קופסת סרדינות שהביא אתו מן העיר – והקומזיץ התחיל. עכשיו יודעים אתם מה זה 'קומזיץ'! אבל לא המאכלים הם כאן עיקר, אלא השיחה הנאה והתחרות בסיפורים, שהם על פי רוב מבדחים את הדעת".

בתקופת הפלמ"ח נוספה למילה קומזיץ המשמעות של בילוי משותף של חברים סביב מדורה תחת כיפת השמים, ובדרך כלל בלילה. באוהלי הפלמ"ח התגבש הוויי מיוחד במינו. במשך היום התאמנו האנשים או עבדו איש-איש בענפיו ובעבודתו, ובערב בילו יחד מסביב למדורה בקריאה ובשירה, וכך נוצר פולחן ה'קומזיץ'. המדורה גררה ספל קפה ותפוחי אדמה קלויים. מראשית ימיה של החטיבה החל צומח הפולקלור המיוחד לה, שעיקרו ה'צ'יזבאט' והפזמון. באוהלי פלמ"ח החלו לשיר את שיריהם משוררים צעירים, ששאבו את השראתם מחייהם בחטיבה, ובהם זרובבל גלעד, חיים גורי וחיים חפר. בשירים רבים של הפלמ"ח נזכר הקומזיץ. למשל, כך כתוב בשיר דודו, שכתב חיים חפר: "בַּקוּמְזִיץ הָיָה מְזַמֵּר וְעוֹד אֵיךְ אִתָּנוּ סָחַב מִן הַלּוּל… הַגִּישׁוּ פִינְגָּ'אן וְהַגִּידוּ: הֲיֵשׁ עוֹד פַּלְמַחְ'נִיק כְּמוֹ דּוּדוּ?"

המילה קומזיץ במשמעות של מדורה, שהטביעו אנשי הפלמ"ח, חדרה גם ללקסיקון היומיומי, ובתור ראיה בעיתון חרות מ-25 במרס 1949 כתוב: "לפני יומיים נעלמו מהלול של אליעזר גלסקי בשכונת הלל ליד רמת גן כמה תרנגולות. בעל הלול הודיע על המקרה למשטרה… המשך החקירה גילה כי הנערים, לאחר שפרצו את הלול, ערכו 'קומזיץ' עם תרנגולות צלויות. נשארו סימנים של מדורה ועצמות של תרנגולות". משמעות זו קיימת עד היום.

הבלשן יצחק אבינרי הציע את השם שֵבנא בתור חלופה עברית לקומזיץ, אך שם זה לא התקבל בציבור הרחב. להלן דבריו מתוך יד הלשון: "… הריני מציע ליחד ל'קומזיץ' את השם הפרטי שבנא, שהוא חד וחלק לעניין זה, ויהי שרשו אשר יהיה. ברבים – 'שבנאות', ואפילו 'שבנות', על דרך הושענות מן הושענא, ומה גם שהשם נמצא במקרא בהא בסוף: שבנה".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • danagpeleg1  On 26 במאי 2016 at 1:42 AM

    מעניין! די ברור למה "שבנא" לא נקלטה. היא קצת מגושמת ונעדרת העוקצנות שיש ב"קומזיץ". מתאימה יותר לישיבה או ארוע רציני אחר…
    המלה "סרדינות" מהציטוט של מרים זינגר הזכירה לי את השיבוש של דודתי "ויטמינות". היא פשוט מתרגמת בראש מרומנית, שבה "ויטמין" הוא בנקבה. מעניין אם יש גם כאן תרגום משפה זרה בה "סרדין" הוא נקבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: