כלבויניק

המילה כלבויניק בנויה מהמילה כל-בו בתוספת הסיומת ניק, שמקורה  ביידיש. הפירוש של המילה כל-בו הוא שיש בו כל הצורך ולא חסר בו כלום, למשל סידור או מחזור. הסידור יש בו הכול: תפילות לכל ימות השנה, דינים, מנהגים ופיוטים. במרוצת הזמן ניתן השם כלבויניק לקערה או לכלי עמוק, בעיקר בחדר האוכל, ומשמשים כלי קיבול לשאריות של מזון. הכלבויניק היה נפוץ בעיקר בחדרי האוכל בקיבוצים. על הכלבויניק נכתב שיר בביצועה של רבקה יבין. להלן הפזמון: "כלבויניק, כלבויניק, לך ניתן כבוד, אתה כלי תפארת, אין כמוך עוד".

היו קיבוצים שהעניקו לאותו כלי את השם ציבורית. יצחק אבינרי סבור שהשם העברי הראוי לכלי הוא דווקא ציבורת. כך הוא כותב בספרו יד הלשון: "בכל קיבוץ שהרציתי בו נשאלתי: מהו השם העברי של כל-בו-ניק… אלו אמרו 'כל-בו' – לא היה כאן כל פסול, אך 'כלבויניק' טעון עקירה מוחלטת. הריני מציע כאן הצעה, שכדומה תניח את הדעת: ציבורת (במשקל שיבולת, ניצולת, טינופת). המשקל מתאים, וגם המשמעות, שכן מצטברים בכלי זה שיירי מזונות, פסולת וכדומה… בשדה-נחום אמר לי שלמה אבן-שושן שמישהו הציע ציבורית. ברור שציבורת עדיפה מכל הבחינות" 

המשמעות של הכלבויניק התרחבה בסלנג אם לחיוב, אדם שמבצע עבודות רבות ומגוונות, ואם לשלילה, אדם חסר תפקיד מוגדר במקום העבודה שלו, הממלא תפקידים שונים לפי הצורך. דוגמה לכינוי כלבויניק לאדם המתמצה בכמה תחומים אפשר למצוא בעיתון מעריב מ-31 במאי 1979, וכך נכתב: "… וכך החל בעבודתו כ'כלבויניק' של השדה ההולך ונבנה מטאורולוג, פקיד מכס, פקיד משטרת גבולות, מתדלק מטוסים פקיד רישום – ומה לא". גם אדם בעל ידע רב בנושאים שונים מכונה בסלנג העברי כלבויניק. לדוגמה, בעיתון מעריב מ-31 באוגוסט 1980 מסופר על קיבוצניק שהוא "בעל כישורים נרחבים, 'כל-בויניק', בעל ידי זהב, שידו בכל".

נקטו את המילה כלבויניק גם לתיאור מכשירים היכולים לבצע כמה פעולות בו-בזמן. לדוגמה, בעיתון חרות מ-8 במרס 1957 הייתה כתבה על משמיד טנקים חדש בצורת כלי רכב משוריין, שנכנס לשימוש בצבא צרפת. בכתבה כונה כלבויניק, כי "הוא מאפשר שימוש בו למשימות כה רבות במיוחד למשימות טקטיות שונות ככלי נגד טנקים, נגד מטוסים…, תובלת מצרכי מזון ותחמושת למקומות קשים לתנועת רכב רגיל ואף לתפקידי סיור קרובים".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אור  On 27 בספטמבר 2016 at 11:15 PM

    מעניין מאוד!
    1. עוד מובן של המילה כולבו (כֹּּלְבּוֹ) – סופּר.
    2. לדעתי המילה הזאת לא נמחקה מן התודעה גם בזכות תכנית הטלוויזיה האלמותית כלבוטק.
    3. את המילה הדומה מרכול (מַרְכּוֹל) חידש אבינרי. משמעה: חנות למצרכי מזון (מעין סופרמרקט, מינימרקט או היפרמרקט).

    • אור  On 27 בספטמבר 2016 at 11:17 PM

      וזה לשון האקדמיה:

      את המילה מַרְכּוֹל חידש יצחק אבינרי עוד בשנת תשכ"ג (1963).
      מַרְכּוֹלִית (מינימרקט) היא צורת הקטנה מן המילה מַרְכּוֹל (=סופרמרקט). מַרְכּוֹל ומַרְכּוֹלִית הן מן השורש רכ"ל, הקשור למסחר ולמצרכים, כמו במילים רוֹכֵל ומַרְכֹּלֶת. נוסף על כך מצטלצלת בהן המילה כֹּל – שהרי בחנויות מן הסוג הזה יש כל מה שזקוקים לו בקניות של יום־יום. ואף יש בהן רמז למילה המקראית מַכֹּלֶת – שהיא כשלעצמה גזורה ככל הנראה מן השורש אכ"ל.
      המילה מַרְכּוֹלִית אושרה באקדמיה לצד המילה מַרְכּוֹל בשנת תשל"ט (1979).

      http://hebrew-academy.org.il/2012/01/01/%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D/

  • Zvika Agmon  On 28 בספטמבר 2016 at 12:04 PM

    תודה רבה, הדר.
    שנה טובה וברוכה לך ולשלך.

  • שרון איציק  On 28 בספטמבר 2016 at 3:53 PM

    יש סיפור על עולים חדשים שהגיעו מרוסיה ששם נהוג להקטין ע״י הוספת ״צ׳יק״ למילה המקורית. הם נהגו לקרוא לקומקום הקטן קומקומצ׳יק, כמובן שהפנו את תשומת ליבם שבעברית יש לומר קומקומון כדי לציין קומקום קטן. ובכן, מאז נקרא הקומקום הקטן קומקומונצ׳יק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: