שאלת המחקר

המאמר עוסק בשאלת מחקר בתחום מדעי הרוח. מטרתו להראות שהוספת שאלת מחקר למחקר מסייעת לארגונו, ממקדת אותו, ומעלה את איכותו. למעשה, עבודה טובה מציגה שאלת מחקר או כמה שאלות. שאלת המחקר היא השאלה המרכזית שאמורים לבדוק אותה במחקר. מטרת שאלת המחקר היא להבהיר היטב מהי בדיוק הסוגיה הדורשת ליבון. עבודת המחקר תענה על שאלת המחקר. יש לנסח את שאלת המחקר באופן שתוביל להעלאת השערות שייבדקו בעבודת המחקר. שאלת המחקר מופיעה במבוא. אפשר לראות בה הציר שעליו מבוססים פרקי העבודה. אלה נועדו להרחיבה, לבססה ולפתחה.

להלן המאפיינים של שאלת מחקר טובה:

1.       השאלה ברורה ומוגדרת היטב.

2.       השאלה משמשת בסיס לניסוח השערות המחקר.

3.       השאלה ניתנת לאופרציונליזציה, כלומר אפשר למדוד את המשתנים שהשאלה נוגעת אליהם.

4.       השאלה תוחמת את נושא הדיון לפרק זמן מוגדר.

5.       אפשר להצדיק את ההתמקדות בגורמים הנחקרים ולא בגורמים אחרים.

6.       אפשר להשיג את הנתונים שעליהם מבקשים להסתמך.

7.       מעניינת מבחינה מדעית.

8.       השאלה מותאמת להיקפה של לפחות עבודה סמינריונית.

להלן דוגמה לשאלת מחקר מתוך מאמר שהתפרסם בכתב העת המזרח החדש. כותרת המאמר היא המדיניות הלשונית כלפי הלשון הערבית בישראל במהלך ששה עשורים: בין המשכיות לתמורה. מאמר זה ממוקד מאוד. הוא עוסק רק במדיניות הלשונית של הערבית ולא של שפה אחרת ורק בישראל. בגוף המאמר עצמו הכותב עוד יותר מתמקד בנושא המחקר. הוא מוסיף שהבחינה לא רק תוגבל לישראל, אלא גם לתקופה מאז קום המדינה. הכותב מוסיף שהבחינה תעשה במשרדי הממשלה, בכנסת ובמרחב הציבורי. וכך נכתב: "מאמר זה מבקש לבחון את המדיניות הלשונית הנהוגה בישראל כלפי השפה הערבית מאז קום המדינה ועד היום בכלל ואת היחס אל השפה  הערבית במשרדי הממשלה, בכנסת ובמרחב הציבורי בכלל". כדי שלא יסטה המחקר לתחומים אחרים הכותב מוסיף שתי שאלות מחקר: "האם המדיניות הלשונית כלפי הערבית קבועה או שמא התחוללו בה שינויים ותמורות במרוצת הזמן? ובאיזו מידה מושפעת המדיניות הכללית מהמצב הפוליטי השורר בתוך המדינה ומיחסי השכנות עם מדינות ערב? הכותב מחלק את המאמר לשישה עשורים, ומראה מה היה היחס לערבית בכל עשור. 

מהגבלת המחקר לתחום צר ומהצבת שתי שאלות מחקר ממוקדות יוצאים נשכרים הן הכותב הן הקורא. הכותב יודע בדיוק מה הוא מחפש בבואו לבדוק חומרים שעוסקים במדיניות מדינת ישראל כלפי הערבית, ואינו חלילה מוצא עצמו בודק נושאים המשיקים למחקר, אך לא רלוונטיים למחקר עצמו. התוצאה היא מחקר מוגדר היטב ללא סטיות. וגם העניין של הקורא במחקר גובר. הוא מְפתח ציפיות להמשך המאמר בעקבות הצבת השאלות הללו. ובסופו של דבר יוכל לראות אם הקורא עונה על השאלות הללו. במקרה של בוחֵן עבודות מחקר, הבוחן בנקל יֵדע על מה המחקר, שכן הכותב מכוון אותו לכך, ובלי לחוש אף יחפש בעבודה את התשובות לשאלות. בדיקה עניינית של עבודה מעלה את קרנה בעיני הבוחן.     

לסיכום, חשוב להציב שאלת מחקר קודם שמתחילים לכתוב את המחקר, ולפיה יש לבנות את פרקי העבודה או את סעיפי המאמר.

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורן  On 24 בדצמבר 2016 at 1:27 PM

    כתבי בבקשה על סוגיית "יש את".

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: