המנון הפלמ"ח

המנון הפלמ"ח החל בתור שיר הפלמ"ח, נהפך לשיר הפלוגות, ולבסוף התקבע בתור המנון הפלמ"ח. זרובבל גלעד (1912–1988), משורר, עורך ומתרגם, הוא שחיבר את השיר. גלעד סיפר שגויס בסוף שנת 1941 לפלוגה א של הפלמ"ח, והצטרף באיחור לקורס הטירונים שנערך בקיבוץ אלונים. לדבריו, ביום האחרון של הקורס הטיל עליו מפקד הקורס מאיר דוידסון לחבר עד הערב שיר למסיבת הסיום. המפקד הציע לשחררו מהאימונים, אולם גלעד סירב להצעה. עם זה, הוא הבטיח לכתוב את השיר המבוקש בשעה שימלא את תורו בשמירה במהלך יום האימונים. ואכן כך היה. את השיר המוגמר, הלוא הוא שיר הפלמ"ח, הביא גלעד למסיבה.

            הייתה מחלוקת בדבר המנגינה שלפיה יש לשיר את הפזמון: זרובבל גלעד צידד בנעימת השיר העברי 'מפוחית בין השיניים', ואילו קבוצת הכדוריסטים (המגויסים מקרב תלמידי בית הספר החקלאי כדורי), חסידי השירה הרוסית, צידדו בנעימת השיר הרוסי 'הלוך הלכה החבריא'. הכדוריסטים, כנראה, ניצחו. השיר פורסם בדפוס לראשונה בפתח עלון הפלמ"ח מספר חמש בקיץ 1942 בכותרת 'שיר הפלמ"ח' ובחתימת זרובבל.

            בתחילת קיץ 1943 התנהלו דיונים בתנועות הנוער החלוציות על הצטרפות בוגרי התנועה המאורגנים בהכשרות לפלמ"ח. באותה העת חיבר המלחין דוד זהבי (1910–1977), בוגר תנועת הנוער העובד וחבר קיבוץ נען, מנגינה עברית ל'שיר הפלמח' במקום הנעימה הרוסית המקורית. מנגינתו של זהבי נקלטה באחת, והיא מושרת עד ימינו אנו. השיר ותווי לחנו שלך זהבי פורסמו לראשונה בעיתון הנוער העובד במעלה בכותרת 'שיר הפלוגות'. השם המפורש – פלמ"ח – הושמט מטעמי חשאיות, ובמקום השורה "אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח" נכתב: "אָנוּ הָהוֹלְכִים בַּסָךְ". יותר משנתיים לאחר מכן שוב פורסם השיר בעלון הפלמ"ח עם שירים אחרים במדור 'שיר וזמר על שפתינו' בשינוי עוד נוסח: לצד "כָּל בָּחוּר וָטוֹב – לַנֶּשֶׁק" נוספה "בַּחוּרָה – עַל הַמִּשְׁמָר".

            בארכיון יד טבנקין של התנועה הקיבוצית בארכיון האישי של זרובבל גלעד בתיק שעוסק בספר הפלמ"ח, שסימולו 15-48/30/8, נמצא תרגום ליידיש של המנון הפלמ"ח. המתרגם הוא, ככל הנראה, שמחה סנה (נולד ב-1914). להלן נוסח השיר בעברית, כמו שנלקח מאתר זמרשת, וביידיש, כמו שנמצא בארכיון.

המנון הפלמ"ח

מִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר,

אַךְ רֹאשֵׁנוּ לֹא יִשַּׁח

לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ,

תָּמִיד אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח

מִמְּטוּלָה עַד הַנֶּגֶב,

מִן הַיָּם עַד הַמִּדְבָּר –

כָּל בָּחוּר וָטוֹב – לַנֶּשֶׁק

כָּל בָּחוּר עַל הַמִּשְׁמָר!

 

נָתִיב לַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם,

שְׁבִיל לַפֶּרֶא בֵּין הָרִים,

מוּל אוֹיֵב דַּרְכֵּנוּ יַעַל,

בֵּין נִקְרוֹת וּבֵין צוּרִים

 

רִאשׁוֹנִים תָּמִיד אֲנַחְנוּ,

לְאוֹר הַיּוֹם וּבַמַּחְשָׁךְ

לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ, תָּמִיד

אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח.

 

דאָס ליד פֿון פלמח

שטורעם ברויזט פֿון אַלע זיַיטן,

נאָר שטאָלץ מיר גייען אום און וואַך.

דער באַפֿעל ער טרעפֿט אונדז גרייט

– שטענדיק גרייט –

מיר, מיר זענען דער פלמח.

 

פֿונעם נגב ביז צום צפֿון

פֿונעם ים ביז מדבר-ראַנד,

יעדער יונג וואָס טויג צום וואַפֿן

אויף דער וואַך פֿון אונדזער לאַנד.*

 

ס'האָט דער אינד אין בערג אַ שטעגל,

אין די וואָלקנס אָדלער פֿליט,**

אונדזער וועג דעם פֿיַינט אַנטקעגן

צווישן פֿעלדז און תּהום זיך ציט.

 

שטענדיק זענען מיר די ערשטע,

שיַינט דער טאָג צי שוואַרצט די נאַכט,

דער באַפֿעל ער טרעפֿט אונדז גרייט

– שטענדיק גרייט –

מיר, מיר זענען דער פלמח.

 

* לצורכי חריזה הוכנסו שינויים בפסקה. המילה מטולה הוחלפה במילה צון, והסדר הפנימי שונה. המילה ראַנד [=גבול] נוספה, והיא חורזת עם המילה לאַנד [=ארץ]. כל הביטוי פֿון אונדזער לאַנד  [=של ארצנו] אינו מופיע במקור.

** סדר המשפטים השתנה לצורך החריזה. בשורה האחרונה בבית הזה נוספו המילים זיך ציט [=נמשך].

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: