צורות הקטנה בעברית וביידיש

צורת הקטנה היא מילה במשקל מסוים או מוספית המציגה דרגה מוקטנת של משמעות יסודית כלשהי, גרסה מוקטנת יותר של אובייקט או תכונה, ולעתים גרסה אינטימית או גרסת חיבה למילה המקורית. מאמר זה עוסק בדרכי יצירת צורות הקטנה וחיבה בעברית וביידיש. תחילה נתחיל באופן בניית צורות ההקטנה ביידיש. יש שתי צורות הקטנה של שם עצם ביידיש. האחת מכוּנה דימינוטיוו, ומאופיינת בהוספת סיומת –ל לשם העצם. למשל, המילה טישל [=שולחנון] נוצרה מהמילה טיש [=שולחן] בתוספת למ"ד. הצורה השנייה מכוּנה אימינוטיוו, ומאופיינת בתוספת סיומת –עלע לשם העצם, כגון המילה טישעלע, אשר נוצרה על ידי הוספת עלע למילה טיש. צורת הרבים של המילים הנוצרות על דרך הדימינוטיוו היא -עך, כגון טישלעך, ושל אלו הנוצרות על דרך האימינוטיוו היא -ך, כגון טישעלעך. הוספת סיומת לשם העצם המעידה על הקטנה משנה את המין הדקדוקי לסתמי (נייטראַל).

כעת נדון בדרכי ההקטנה בעברית. א. ההקטנה בשמות בעלי חיים היא על ידי מילים מיוחדות: ילד, תינוק, עולל; אפרוח, גוזל – עופות קטנים; גור – חיה צעירה; טלה – כבש רך; גדי – בן-עזים צעיר או תיש רך; עַיִר –           חמור צעיר; סְיָח – סוס צעיר.

ב. ההקטנה מסומנת על ידי הוספת בן או בת: בן-בקר, בני-צאן, בני-עורב, בן-אדם, בן-פטיש (פטיש קטן); בת-עין, בת-צחוק, בת-עמי, בת-קול. בלשון המשנה בא בר במקום בן: בר-נש, בר-חוליה (חוליה קטנה וקלושה).

ג. ההקטנה מובעת לפעמים גם על ידי משקלים מיוחדים: דק – דקיק; שק – שקיק; ערש קטן – עריסה, ובמשקל זה באה גם חפיסה – חבילה קטנה, כגון חפיסת שוקולד; אליל – אל קטן ובזוי, אך אליל הוא גם מן אַל, כלומר אפסי, לא כלום, כגון רופא-אליל; דַּבְלוּל – קצה של חוט, המשתרך מתוך חבל, או קשר או מקלעת; תלולית – תל קטן; גבשושית תלולית קטנה; שלולית מקווה מ-גשמים קטן; כַּדִידִית כד קטן, וגם כַּדִית.

ד. בשמות כלליים נהוגה כיום ההקטנה בעיקר בשלושה דרכים, ואלו הן: בסופית -ִית, כגון כפית, מפית, כרית, פחית, כוסית; בסופית -וֹן  (תשמש בעיקר לזלזול), כגון צריפון, יהודון, ספרון; בלשון נקבה -וֹנת (גם לליטוף), כגון טיפשונת, ילדונת, טיפונת; בהכפלת שתי אותיות אחרונות של השם, כגון כלבלב, חתלתול, קטנטן. יש לכך אסמכתה במקרא: ירקרק ואדמדם ובתלמוד: קנוקנת ושפופרת.

השימוש הנרחב בדרכי ההקטנה בעברית החדשה מיוחס להשפעת היידיש, הרוסית והלדינו. השפעה זו ניכרת גם בשאילת צורני הקטנה וחיבה מלשונות אלו כצורתם, כגון אימא'לה (מיידיש), חמורצ'יק (מרוסית), חמוריקו (מלדינו). הבלשנים התנגדו לתוספות בעברית, המעידות על הקטנה וחיבה. למשל בלשוננו לעם, כרך סב, מ-14 ביוני 1935 כתוב כך: "ברצון טוב אפשר היה להיפטר גם מהסופיקסים הצורמים את האוזן, כגון 'לע' ו'ציק' – 'שרהלע, ארונצ'יק –  כדי שהגננות תחדלנה לחקות את שפת ההורים שלא הספיקו עדיין ללמוד את לשוננו. מוטב שהבית יחקה את השפה הנכונה של הגן ושל בית הספר". עוד דוגמה מדבריו של יצחק אבינרי מחיבורו יד הלשון: "וכמה מרבים להצטער על האפשרויות המוגבלות של הקטנה ולטוף בשמות עבריים, והדוגמה הקלסית – דברי ביאליק בשירו שכתב ביידיש: 'אונטער די גרינינקע ביימעלעך שפּילן זיך משה'לעך שלמה'לעך…' לפיכך אל תתפלא אם תשמע לא בעיר בלבד, אלא גם בכפר: 'יינגעלע, בוא הנה!'; 'מיידעלע, אל תפחדי'".

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • parkinsoneva  On 30 במרץ 2017 at 7:15 AM

    בן אדם זה אדם קטן?! כל סעיף ב' לא נכון.

  • לילך  On 30 במרץ 2017 at 8:15 AM

    האם יש דרכי הקטנה מעין אלו גם בערבית?

  • אודליה  On 30 במרץ 2017 at 8:32 AM

    אולי מיותר לכתוב תגובה לתגובה , אבל נדמה לי שהתגובה הראשונה לעיל דנה במים קצת יותר מדי "חמים", ואולי אף, רותחים – את הסעיף שמציע כי נבחן את ה"תוספית" , כלומר את המילה /המילית "בן",גם כ"משהו", שעשוי להוסיף אומץ להתמודדות הנחוצה עם משהו שיש לו ,כנראה אופי שלילי .
    כך למשל ,אולי לא נזכה כיום לשמוע, פעמים רבות שמישהו מכונה, בפועל בתור "בן נעוות המרדות" אבל בשימוש בקידומת "בן" בהחלט טמון משהו "מקטין/מזלזל " שכנראה גם מסייע לביצוע הממשי של ה"כינוי" – שכן חלק מהאשמה ב"נלוזות" מוסר מ"המכונה" , וכך בעצם , חלקו האישי מוקטן וכמו "נמסר" להוריו של "היצור" אשר "התכנה" כך !

  • hiladg  On 30 במרץ 2017 at 12:28 PM

    הכי מרגיז אותי שאומרים שמיכי כמו שמיכה קטנה, שזה בא מאנגלית, ולא שמיכונת , שהיא הצורה הנכונה

  • elishadvir  On 1 באפריל 2017 at 7:54 PM

    שאלה שלא קשורה לפוסט.
    באיזה ניסוח הייתם בוחרים: 'אדם שאוכל מזון מן החי אחראי, באופן אישי, לסבלן ולמותן של כ-100 חיות בשנה.' או 'אדם שאוכל מזון מן החי אחראי, באופן אישי, לסבלן ומותן של כ-100 חיות בשנה.' שימי לב לכך שההבדל בין שני הניסוחים הוא באות אחת בלבד.
    כשהעליתי את השאלה בפורום אחר, הדעות בין המגיבים נחלקו בדיוק שווה בשווה.

    • hadarperry  On 1 באפריל 2017 at 8:01 PM

      אדם שאוכל מזון מן החי אחראי אישית לסבלן ולמותן של 100 חיות בערך בשנה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: