ביידיש למילה אַליין יש שתי משמעויות: לבד ועצמו. למשל, ביצירה של איציק מאנגר "נעמי זאָגט גאַט פֿון אבֿרם" המילה אליין מופיעה בשני הפירושים: "איצט איז זי אַ וויסטע אַלמנה אין דאָרף,
מיט ביידע שנורן אַליין" [=כעת היא אלמנה עזובה בכפר עם שתי הכלות לבדה]; "און זי — אַן אַלמנה אַליין" [=והיא – אלמנה בעצמה].
בהשפעת היידיש יש המבלבלים בעברית בין עצמי לבין לבדי. צריך להבדיל בעברית בין שתי המילים הללו. בעצמי משמעו אני עצמי, אני גופי, היינו אני ולא אחר, כגון "ויוציאנו ד' ממצרים… הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו" (הגדה של פסח). ולבדי משמעו אני בדד, אני יחידי, רק אני, כגון "לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ב, יח); "מדוע אתה לבדך, ואין איש אתך?" (שמואל א כא, ב).
בספרות התלמודית למילה בעצמו גם הוראת לבדו: "המהלך בדרך בעצמו" (ירושלמי שבת ב, ו). ואולם, בימינו אנו מבחינים בין בעצמו ובין לבדו. ויש לתת את הדעת לכך בכתיבה.
תגובות
אמת ויציב. תודה רבה.
שבת טובה ושקטה.