עוילם-גוילם

מאמר זה עוסק בביטוי עולם-גולם. הוא ביטוי סלנג, שמקורו מהיידיש. הוא נהגה עוילם-גוילם לפי ההגייה האשכנזית, היוצרת למעשה חריזה. מקור שתי המילים עולם וגולם הוא במקרא. המילה גולם מופיעה פעם אחת במקרא, בתהלים קלט, פסוק ט"ז: "גָּלְמִי, רָאוּ עֵינֶיךָ, וְעַל-סִפְרְךָ, כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ: יָמִים יֻצָּרוּ;  ולא (וְלוֹ) אֶחָד בָּהֶם". רוב המופעים שלה במשנה, בתלמוד ובמדרשים. פירוש המילה גולם הוא דבר בלי צורה, שעוד לא נשלמה צורתו. ובהשאלה, אדם שאין לו דעת, שאינו בעל דרך ארץ.

אף על פי שהביטוי ביידיש עולם-גולם [הגייה: אוילם-גוילעם] מורכב משתי מילים עבריות, הביטוי בכללותו נוצר ביידיש ולא בעברית. ההגדרה במילון ווערטערבוך פֿון לשון-קודש-שטאַמיקע ווערטער אין ייִדיש של יצחק ניבורסקי [=מילון של המילים מלשון הקודש (עברית וארמית) בשימוש בשפת היידיש] היא "ביטולדיק די מאַסע, דער פּראָסטער פּובליקום" [=זלזול בהמון, בציבור הפשוט]. דוגמה לשימוש של הביטוי ביידיש אפשר למצוא בעיתון לעבענס-פֿראַגן מאפריל 2015: "דאָס דערמעגלעכט אויך דעם עולם-גולם, דער סטאַדע, איבערצוחזרן די זעלבע מיליטאַנטישע עקסטאַזעס און התלהבותן און צום-סוף די זעלבע אנטוישונגען" [=הדבר אף מאפשר לציבור הנבער, לעדר, לחזור על אותה התלהבות לוחמנית ולבסוף על אותו מפח-נפש].

כאמור, מהיידיש חדר הביטוי עולם-גולם (או עוילם גוילם) לעברית, ועיקר השימוש בו החל בשנות העשרים של המאה העשרים. הפירוש שלו זהה לפירושו ביידיש. למשל, במילון אבן שושן בכרך הרביעי כתוב כך: "מימרה עממית בגנותו של ההמון הפשוט שעל פי רוב אין דעתו מבוססת, והוא נוטה להיגרר אחרי שמועות בלי לבדוק את אמיתותן". זאת ועוד, רוביק רוזנטל בחיבורו מילון הסלנג המקיף כותב בערך עוילם-גוילם: "הציבור מטומטם". להלן שימוש בביטוי אצל י"ח ברנר בחיבורו "מעולם ספרותנו": "ספרותנו העברית ספרות-קודש היא; כלומר, חוג-קוראיה – מתי-מספר, אנשים נבחרים, ולפיכך אין היא שדה מוכשר להופעות סמרטוטיות ביותר, לדברים הנכתבים בידי הדיוטים ספרותיים בשביל העולם-הגולם הגדול".