מאמר זה עוסק בביטוי חכם בלילה. מקור הביטוי ביידיש (הגייה: כאָכעם-באַליַילע). חכם בלילה הוא דיבור הלצי, וכוונתו כי רק בלילה, כשהאדם ישן, יוכל להיחשב לחכם, אבל לא בהקיץ. כלומר הכוונה היא בלשון סגי נהור לאדם טיפש. בסיפור "אַ מענה-לשון פֿון אַ שטיפמאַמע" [מענה-לשון של אם חורגת] עורך הילד היתום לקסיקון של כל קללותיה של אמו החורגת. באות חי"ת הילד מכניס את הביטוי חכם-בלילה.
מהיידיש הביטוי חכם בלילה נכנס לעברית הודות לסופרים יידשאיים שכתבו הן בעברית הן ביידיש, כגון חיים נחמן ביאליק (1873–1934) ומנדלי מוכר-ספרים (1836–1917). אף בעברית הכוונה היא לטיפש, חכם לכאורה. למשל, ביצירה סוסתי של מנדלי מוכר-ספרים, שנכתבה בעברית, כתוב כך: "ואני הצעיר הלא הייתי גם אני "חכם בלילה…" אף י"ח ברנר, שהיה בקי ביידיש, ביצירתו מא. עד מ. כתב: "חכם בלילה! צעק האסיר העליז קולי-קולות ורקד מסביב לחבורה". ומכאן קצרה הדרך לחדירת הביטוי לשפת היומיום בקרב הציבור הרחב. כגון, בעיתון מעריב מ-28 בדצמבר 1978 כתוב כך: "מכבי תל-אביב, בלאומית, והכח-מכבי רמת-גן, בארצית, הן המועמדות שלי לאליפות, ואני יודע שהרבה יאמרו שאני "חכם בלילה".
לסיכום, אפשר לראות שהייחוד של הביטוי הוא שמקורו ביידיש, אך הוא מורכב משתי מילים עבריות. צירופן יחד יצר ביטוי ביידיש, שלא היה קיים קודם לכן לעברית. אותו ביטוי על משמעויותיו, שהתקבלו ביידיש, חדר לבסוף לעברית.
נקודת ראות 
תגובות
אני לא בטוח לגבי המקור באידיש, אבל כמו שאפשר לראות בערך בויקימילון – https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%97%D7%9B%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94 – משמעות הביטוי בעברית מודרנית הוא לא סם טיפש, אלא מישהו שמנסה להיראות חכם, או בקיצור, מתחכם.