הסליק בכפר תבור

לרגל יום השנה למותו של סבי יהודה כהן ז"ל אביא סיפור ששמעתי ממנו. מן הסיפור הזה ומסיפורים אחרים חונכתי לאהבת הארץ והמולדת. לשמחתי, הדברים אף מובאים בספר כפר תבור (מסחה), שיצא לאור לרגל חגיגות 75 שנה לכפר תבור.

סליק הוא כינוי למחבוא מחתרתי לנשק. ארגון ההגנה בנה סליקים בכל רחבי הארץ. סליק קטן היה בכפר תבור, מושבה בגליל התחתון שהוקמה ב-1901. סבי יהודה כהן (1922–2013) היה הממונה על הסליק. יהודה כהן נולד בכפר תבור, והוא דור שני למייסדי הכפר. מגיל 16 (1938), בזמן מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט, היה כהן פעיל בהגנה. בסליק היו כ-30 רובים, מקלע רקם פולני, כ-500 כדורים לכל רובה, מרגמה 2, פגזים ורימוני יד.

 כלי הנשק הוסתרו בצינורות של 10, שהולחמו מצד אחד, והיו מבורגים מהצד האחר. כלי הנשק נעטפו בנייר צלופן ונמשחו בגריז. הנשק הוטמן תחת מרצפות בית המורים ומזכירות הכפר, כיום הספרייה, בבור שנחפר במיוחד. הצינורות נטמנו בבור. על הצינורות הונחה תבנית עץ מלאה עפר. עליה הונחו המרצפות. פעם בשנה הוצאו כלי הנשק בלילה לניקוי. ביום, בזמן הניקוי, הוסתרו כלי הנשק בעליית הגג של בית הכנסת.

בשנת 1945 הציעה ההגנה לכפר תבור לרכוש עוד כלי נשק: רובה אנגלי ותת-מקלע פינה בתמורה ל-45 לירות. כדי לממן את הסכום הוחלט למכור פסי ברזל מבריכת המים הישנה. מרדכי קרניאל, שהיה אז מפקד המחוז, וכהן פירקו את הפסים ומכרו אותם. בכסף שקיבלו רכש כהן את כלי הנשק. מכונית של ההגנה הגיעה לכפר תבור עם הרובה ותת-המקלע. כמו כן הביאו אנשי ההגנה 500 כדורים לרובה וכאלף כדורים לתת-המקלע. כשנבדק תת-המקלע, התברר שאינו תקין. ולכן בהגנה דרשו מהם להחזיר את כלי הנשק.

יהודה כהן היה באותו הזמן נוטר אחרי קורס מ"כ בהגנה, והוטל עליו להביא את כלי הנשק הפגום למטה הנפה בכינרת. היות ולנוטר היה רישיון לשאת רובה אנגלי, הוא נשא את הרובה בגלוי. את תת-המקלע פירק והכניס אותו לתוך מזוודה בין סמרטוטים ועיתונים עם כל הכדורים שקיבלו. כהן נסע באוטובוס במדי הנוטר מכפר תבור לטבריה דרך כנרת.

כהן מספר שאת המזוודה הכבדה הניח ליד הנהג, והוא עצמו התיישב בחלק האחורי של האוטובוס. והנה בתחנה של כפר קמא עלו כ-30 חיילים צ'רקסים מחיל הכפר. עימם עלו גם קצינים. בשל כך  היה כהן דרוך. המיג'ור שלהם נתקל במזוודה וניסה להזיז אותה. "של מי המזוודה  הזאת?" שאל בערבית. כשאיש לא ענה, חזר על השאלה. אז קם כהן וענה שהוא בעל המזוודה. כשראה שהוא נוטר במדים, נרגע והשאיר את המזוודה במקומה. 

בשבת השחורה (1946) קיבל כהן להרחיק את כלי הנשק שבסליק מחוץ ליישוב. את כלי הנשק הטמין בלילה בחלקת השדה שלו, שגבלה באדמות המושב שדמות דבורה, ליד גדר אבנים. קבוצת אנשים גויסה לצורך מילוי המשימה. הם חפרו באדמה, ובה הטמינו את כלי הנשק בחביות. למחרת חרש כהן את השטח הזה כדי שלא ייוותר סימן למקום המחבוא.

שנה לאחר מכן, בעקבות המאורעות שפרצו לאחר החלטת החלוקה באו"ם, היה צורך להוציא את כלי הנשק. כהן וקבוצת אנשים חפרו בלילה ושוב בלילה שלאחריו, אך החביות עם כלי הנשק לא נמצאו. חשבו שכלי הנשק נגנבו. אך לא נפלה רוחם, והוחלט לחפור גם בלילה שלאחר מכן. הפעם חפרו עמוק יותר, והנה נמצאו החביות. בכלי הנשק שהיו בסליק השתמשו בזמן מלחמת העצמאות.  

 

sifria_10-2008-238

המבנה ששימש סליק בכפר תבור בתקופת הבריטים. כיום המבנה הוא ספריית המושבה.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אחינועם  ביום 20 בדצמבר 2017 בשעה 11:11 AM

    ,תודה, הדר ואשמחו מאוד אטם נזדמן פעם כברת דרך משותפת. כך למשלח אני מרשה לעצמי לבקש ממך לעיין בנכתב לעיל ולהוסיף גם את את תאריך הפטירה , המכונה "יורצייט" של סבך יהודה כהן ז"ל , וכמובן א"א- לפי הלוח העברי -ועל כך תבוא עלייך הברכה!

  • nachum  ביום 20 בדצמבר 2017 בשעה 1:49 PM

    סבי יהודה כהן (1922–1913) = typo in the death date?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: