ארבעה אחים של סבא רבא שלי משה יעקב כהן מתו מקדחת. כך סיפר על דרך מותו של בנימין, אחד האחים, בספר המסחאים של מרדכי קרניאל: בשנים הראשונות למושבה כפר תבור לא היו רופאים במקום. הרוקח נתן תרופות לחולים. חולה אנוש היה נשלח לבית החולים בטבריה או לבית החולים בנצרת או לבית החולים בזיכרון יעקב. בנימין חלה בקדחת. בלע חינין (תרופה לקדחת), אך מצבו החמיר. המשפחה החליטה להעבירו לטיפולו של ד"ר הלל יפה בזיכרון יעקב, כי הסבים משה ואיטה וילדר גרו במקום. על משה יעקב כהן הוטל להסיע את בנימין לרופא. החולה והמלווה רכבו על פרדות. בדרך, במרחק לא רב מזיכרון יעקב, גבר חוליו של בנימין. נעצרו למנוחה קלה, ולפתע ראה האח שבנימין מפרפר. הוא ניסה להחיותו, אך ללא הצלחה, ובנימין לבסוף מת. משה יעקב כהן הרים את אחיו בנימין, העמיס אותו על גב הפרדה, קָשַרוֹ בחגורות, והובילו לבית הסבים בזיכרון יעקב. בנימין נטמן בבית העלמין של זיכרון יעקב.
את הדברים ניסיתי לתרגם תרגום חופשי ליידיש לקורס יידיש למתמחים, שמעבירה הגב' ורד קופל באוניברסיטת בר-אילן:
מיַין עלטער-זיידע משה יעקב האָט געהאַט זעקס ברידער. פֿיר פֿון זיי זיַינען געשטאָרבן פֿון מאַלאַריע. ער האָט דערציילט ווי זיַין ברודער בנימין איז געשטאָרבן. אין די ערשטע יאָרן פֿון דער מושבֿה זיַינען קיין דוקטוירים נישט געווען אין כפֿר-תבור. דער אָפּטייקר האָט געגעבן תרופֿות די פַּאציענטן. אַ שווערער קראַנקער איז געשיקט געוואָרן אין שפּיטאָל אין טבֿריה אָדער אין שפּיטאָל אין נצרת אָדער אין שפּיטאָל אין זיכרון-יעקבֿ. בנימין, משה-יעקב'ס ברודער, איז געווען קראנק אויף מאַלאַריע. ער האָט געשלונגען כינין (אַ מעדיצין פֿאַר מאַלאַריע), אָבער זיַין מצבֿ איז געוואָרן פֿאַרערגערט. די משפּחה האָט באַשלאָסן אים איבערפֿירן קיין זיכרון יעקבֿ, וווּ זיידע-באָבע שלמה און איטה וילדר האָבן געוווינט, כדי ד"ר הלל יפה זאָל אים אויסהיילן. משה-יעקב איז געבעטן גאוואָרן צו פֿירן בנימינען צום דויקטאָר. משה-יעקב און בנימין זיַינען געריטן אויף מוילפֿערד. אויפֿן וועג, נישט וויַיט פֿון זיכרון-יעקבֿ, איז די קרענק פֿון בנימין פֿאַרערגערט געוואָרן. זיי האָבן זיך אָפּגעשטעלט אָפּרוען זיך אויף אַ קורצע ציַיט. פּלוצלונג האָט משה-יעקב געזען ווי זיַין ברודער האָט געציטערט און אַ טרייסל געטאָן. ער האָט געפּרוווט אים אויפֿלעבן, אָבער אָן הצלחה. און צום סוף איז בנימין געשטאָרבן. משה-יעקב האָט אויפֿגעהויבן זיַין ברודער, האָט אים ארויפֿגעלייגט אויפֿן רוקן דעם מוילפֿערד. ער האָט אים געבונדן מיט גאַרטלען, און אים געפֿירט אין הויז פֿון זיידע-באָבע אין זיכרון-יעקבֿ. בנימין איז באַגראָבן געוואָרן אין בית-עולם פֿון זיכרון-יעקבֿ.
נקודת ראות 