מחדל

השורש של המילה מחדל הוא חד"ל, ומילים משורש זה כבר קיימות במקרא, כגון "גַּם אָנֹכִי, חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַיהוָה–מֵחֲדֹל, לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם; וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם, בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה". בימי הביניים הפירוש היה מחסור, למשל "חס על דל לתורים ובני יונה ועשירית במחדלים" (סידור רס"ג).

בעברית החדשה הפירוש הוא חוסר מעש, אי עשייה. לדוגמה, בעיתון על המשמר מ-21 בינואר 1966 משבחים את ראש עיריית ירושלים טדי קולט על שלא בנה גורד שחקים: "מנהגו של עולם הוא לשבח פרנסי ציבור על מעשים, ולא על מחדלים, אך מרגיש אני צורך לברך את ראש עיריית הבירה החדש, טדי קולט, על מחדל דווקא, והוא החלטתו לדחות – על כל פנים לפי שעה – את בניית מגרד השחקים, אשר תוכנן כמשכן העירייה ברחוב המלך ג'ורג', בערך מול 'היכל שלמה'".

והנה לאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1973, כשמתח הציבור ביקורת על חוסר המעשה, את זניחות הערנות, את ההערכות הבלתי נכונות של אגף המודיעין ואת ניהול הקרבות הכושל קיבלה המילה מחדל משמעות רחבה וחריפה של משגה חמור, כישלון ורשלנות במילוי משימה לאומית. נוסף על כך, בעברית החדשה יש גם למילה מחדל משמעות שקשורה לחוק: החטא שבאי-העשייה, כגון אי סתימת פרצה במעקה או אי סתימת בור, העלולים לגרום לנזקים בנפש.

ובעניין הזה, לסלנג העברי חדרה המילה מחדלטור, ופירושה מי שנכשל כישלון חמור. מילה זו מיוחסת בעיקר לאחראים למלחמת יום הכיפורים. דיין בחודשים שלאחר המלחמה כונה "מחדלטור". שימוש לדוגמה במילה מחדלטור מופיע בכתבה מהארץ מ-18 בנובמבר 2012: "פתאום המצביא נהיה מחדלטור, חיילי המילואים פראיירים, ומנהיג האויב גֶבר".

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: