השפעת העברית על היידיש

על אף לבושה הגרמני החיצוני ספגה היידיש חלק גדול מדרכי ההתבטאות, אוצר המילים, עולם המושגים, דרכי השיחה והאינטונציות של הטקסטים בארמית ובעברית. היא גם שבה והשפיעה עליהן בעצמה. יתר על כן , סגנון מיוחד – "נוסח הסופרים" – השתמש בפסיפס של קטעי עברית וארמית בטקסט אחד עם קטעי יידיש, אפילו בתוך משפט אחד, והשפיע מכל שפה על סגנונה של השנייה. הערכה היא שמספר המילים מלשון הקודש ביידיש הוא 15–20 אחוזים מכלל הלשון.

בווילנה בשנת 1910 יצא לאור ספרו של ניסן גולומב מילים בלשוני. מילון זה, הנחשב למילון העברי-היידי הראשון, מסביר את פירוש כל המילים והביטויים העבריים והארמיים שנקלטו ביידיש. המילון הוא עברי-יידי ומסודר בסדר האל"ף-בי"ת. דוגמה לערך: "ברחל בתך הקטנה" (בראשית כט, יח) פאר רחל'ן דיין קלענערע טאָכטער – האָט בפרוּש אויסגערערט יעקב אבינו מיט לבן זיַין שווער – וועל איך דיר דינען 7 יאָהר. אוּן לבן האָט איהם דאָך אונטער געשטעלט לאה'ן די גרויסע [=תמורת רחל, בתך הקטנה] המילון העברי-היידי האחרון שיצא עד כה לאור הוא של יצחק ניבורסקי ווערטערבוך פֿון לשון-קודש-שטאַמיקע ווערטער אין יידיש [ = מילון של המילים מלשון-הקודש (עברית וארמית) בשימוש בשפת היידיש]. מילון זה יצא לאור בפריז ב-1997. המהדורה האחרונה של המילון יצאה לאור ב-2012.

רוב המילים העבריות שחדרו ליידיש קשורות לתחום הדת ולהוויי יהודי מסורתי. כך אפשר למיין אותן: א. מילים מתחום היהדות, כגון אתרוג, ברכה, גט, דרשה, הספּד, זמירות, חופּה, טלית, יום-טובֿ, כתובה, לולב, מצות, נסך, סוכּה, עבירה, פּסוק, ציצית, רבֿ, שבת ותורה; ב. מילים הלקוחות מן ההוויי היהודי המיוחד, כגון אסור, בעל-הבית, נר, דיין, היתר, זכות, חייב, טריפה, ישיבֿה, כּשר, לוח, מנהג, ניגון, סופר, עדות, פּטור, צוואה, קהל, רשע, שטר ותחינה; ג. מילים הלקוחות מלימוד כתבי הקודש, כגון אדרבא, בקי, בשלמא, דוקא, הלואי, ודאי, כלומר, ממה-נפשך, ספּק, עיקר, פשיטה וקשיא; ד. מילים המסמנות את חיי היומיום, כגון אכילה, אלמנה, בקשה, ברוגז, גדולה, גנבֿ, דאגה, דלות, הבֿל, זכרון, חידוש, טעם, יקרות, יתום, כּבוד, כּלה, להכעיס, לשון, מזל, משפּחה, נפל, נקמה, סוחר, עושר, פּנים, פּרנסה, צער, צרות, קרובֿ, שכן, שֹמחה ותכלית.

יש לציון דברים ביידיש כמה מילים: אחת מלשון-קודש (עברית או ארמית) ושנייה, שמקורה מהסלבית או מהגרמנית. המילה מלשון-קודש מסמנת תמיד את הדבר בשימושו הדתי, ואילו המילה שאינה מלשון-הקודש מציינת את הדבר בשימושו הרגיל. למשל, כל השבוע אוכלים היהודים "זעמעל", אך בשבת הם אוכלים "חלה"; כל השנה אוכלים ב"שיסל", אך בפסח מסדרים את ה"קערה"; אדם ישן ב"בעט", אבל את הנפטר נושאים ב"מיטה"; היהודי שותה יין ב"בעכער", אבל מקדש ביום שבת על "כוס", ובליל הסדר שותים "ארבע-כוסות"; שותים "וואַסער" ומתקלחים ב"וואַסער", אבל לפני ברכת המזון משתמשים ב"מים-אחרונים". במנייה משתמשים ב"ערשטער", "צווייטער", "דריטער", "פֿערטער", "פֿיפטער"…, אבל בבית הכנסת אומרים: ראשון (כהן), שני (לוי), שלישי, רביעי, חמישי… אחרון. אומנם יש כמה מושגים ביהדות, כגון דאַווענען, בענטשן, לייענען, טראָפּ, גאָט, לערנען, אָפּפּרעגן (אַ קשיא), שטיבעל, שול, קלויז, שהמילים המייצגות אותן – אין מוצאן עברית, אך אין בכוח המילים המעטות האלה לבטל את ההנחה שהרוב המכריע של המילים ביידיש המציינות את עולם הדתיים – מקורן בעברית.

היו גם דברים שאבותינו דוברי היידיש ראו שלא לכנותם בלשון המדינה ונעזרו באוצר העברי, כמו בלבול, גזירה, משומד, נוצרי, צלם ושקץ. כמו כן נעזרו באוצר העברי כשנזדמן להם גוי, החשוד שהוא מבין יידיש, וידועים דרכי הדיבור: "דער ערל מבין כל דיבור", "דער אדון וויל אין דער יד אַריַין". עם זאת, המילה ממוצא עברי "עיניים" (מציצים) גסה יותר מהגרמנית "אויגן" (עיניים),  "רגליים" ביידיש גסה מ"פיס" (רגליים), ו"נקבה" (nekeyve), אישה זולה, גסה מ"פרוי" (אישה). הביטויים האלה – כנראה מקורם בעולם התחתון. שם העברית נועדה לכך שהגויים לא יבינו את הנאמר. ובסופו של דבר הרבה מלים עבריות בעיבודן ביידיש נכנסו לסלנג של העולם התחתון הגרמני. גם המילה היידית הרגילה "שעה" (sho) פשוטה מהמילה הפיוטית או הרטורית "שטונדע" (שעה, בגרמנית).

אפשר אף למצוא מילים רבות מלשון הקודש בשפת המסחר. הסיבה היא שהסוחרים ממזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים על פי רוב למדו בבחרותם בישיבה, ואחרי נישואיהם היו סמוכים שנים אחדות על שולחן חותניהם, הוסיפו לימוד על לימוד, ורק אחר כך אחזו במסחר. לכן בטרמינולוגיה של המסחר מורגשת השפעה עצומה של יסודות עבריים, כגון סוחר, סחורה, משא-ומתן, מסחר, מוכר, קונה, יריד, יקרות, קרן, ריוח, חשבון, סך, פּרנסה, הוצאות, גביר, נגיד, עושר, אביון, דלות, קבצן, חובות, חלק, הלואה, פּרוטה, אורה, משא, פּועל-בטל, שיתוף, שותפֿות ויורד. גם בטרמינולוגיה בענייני ציבור יש יסודות עבריים, כגון מחלוקת, תקוף, חבר, קהל, קהילה, שליח, בית-דין, דיון, רשע, עד, טענה, שבועה, פסק, בעל-בית, יורש, נחלה, עגונה, צואה, כלל, יחיד, מיעוט, רבים, אסיפה.

כמה וכמה ניבים עבריים עתיקים הושאלו ליידיש, והם שגורים בעיקר בלשון זו, וכמעט נשכח מקורם העברי. לדוגמה: במדרשים קיים הביטוי הטיח את ראשו בכותל, כגון "ולא היה דעת להטיח את ראשו בכותל" (מדרש רבא איכה). מכאן נמצא ביידיש הביטוי "שלאָגט זיך קאָפּ אין דער וואַנט". עוד דוגמה: הביטוי "געווארן אַ תּל" פירושו התקלקל. ביטוי זה לקוח מהכתובים, שבהם יש תל רק לעניין שממה, כגון "והיתה תל עולם" (דברים יג, יז); "תל עולם שממה" (יהושע ח, כח); "והיתה לתל שממה" (ירמיהו מט, ב). גם הביטוי עשה לי טובה הוא לכאורה מיידיש (טו מיר אַ טובה). אך למעשה המקור הוא מסכת דרך ארץ פרק בי"ת: "ועושה טובה למי שאינו מדעת".

יש מילים וביטויים רבים שמקורם בעברית, אך ביידיש קיבלו משמעות אחרת. למשל, הצירוף העברי כלי זמר פירושו כלי המנגנים, כלים שמנגנים בהם. י"ד ברקוביץ צירף את שני המילים לצירוף אחד, והוא כליזמר. ביידיש המילה אינה משמשת במובן כלי, אלא במובן של מנגן. כמו כן, המילה מזומן מקורה בספרות ימי הביניים. ולה כמה משמעויות. אחת מהן היא הנמצא בעין, הקיים במציאות. לעניות דעתי, ממילה זו התפתחה ביידיש המשמעות שטר כסף או מטבע כסף. לבסוף, משמעות זו חדרה אף לעברית.

השפעת העברית על היידיש אינה מצטמצמת לתחום המילים בלבד. השפעה זו ניכרת גם בתחום התחביר בסדר המילים. בתור גורם ראשון לתופעה זו יש לציין את לימוד החומש בחדר. בלימוד זה לא תרגמו את התורה ליידיש תרגום רציף, פסוק-פסוק, או משפט-משפט, אלא תרגמו תרגום למקוטעין.

לקריאה נוספת:

  1. בן-נון, יחיאל, "העברית שביידית", הקונגרס העולמי למדעי היהדות, 1 (תשי"ב), עמ' 154–161.
  2. הרשב, בנימין, התרבות האחרת: יידיש והשיח היהודי, ירושלים 2006.
  3. זיידמן, ישראל א', "משהו על היסודות העבריים באידיש", דבר, 1.1.1937.
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רוני ה.  ביום 10 במרץ 2019 בשעה 10:54 PM

    שלום הדר, תודה על הרשימה. האם ראית במקורות שלך התייחסות לביטוי "בשבע עיניים"? יש טענה שמקורו בעברית בפירוש הרד"ק לזכריה, ושהוא נשאל ממנה ליידיש (מיט זיבן אויגן).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: