פרפר הוא חרק בעל זוג מחושים ושני זוגות כנפיים, בדרך כלל צבעוניות. את המילה פרפר חידש אליעזר בן-יהודה ב-1892. הוא השתמש לשם כך בפועל פִּרְפֵּר, הקיים במקרא, ובמילה פרפר, המופיעה במלכים ב ה, יב: "הֲלֹא טוֹב אבנה (אֲמָנָה) וּפַרְפַּר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא-אֶרְחַץ בָּהֶם וְטָהָרְתִּי וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ בְּחֵמָה". הכוונה בפרפר בספר מלכים לשם של נהר מגדולי נהרות דמשק. יש גם דמיון צלילים למילים שבלעז: בערבית המילה היא פֻרְפוּר (فرفور), בצרפתית papilio ובאיטלקית parfala.
השם לאותו חרק מעופף שרווח באותה תקופה היה ציפורת או ציפורת כרמים. למשל, בחיבור בטרם של אורי ניסן גנסין כתוב כך: "ציפורת־הכרמים שלי, חה־חה. חַרגוֹלי הירקרק, חלומי ביום והרהוּרי בלילה, חה־חה, ריבה, ריבתי הקטנטנה…" לפני כן לפרפר היו כמה שמות. לדוגמה, הפרפר כונה בעיתון הצפירה מ-2 באפריל 1897 צפור הקיץ: "יש החושבים כי יוכלו להתחקות על סגולת צפור הקיץ (שמעטטערלינג), אחרי תקעם אותה במחט עלי גליון".
כיום בלשון הדיבור פרפר הוא כינוי למי שאינו נאמן לבן זוג אחד, ומנהל פרשיות אהבים רבות. בלשון הדיבור הכוונה בפרפר גם לאגד ששמים על חתך בגוף. ואילו בעולם הפשע פרפר הוא כינוי לסוחר סמים בדווי, שצם ברמדאן.