השורש שז"ף מופיע בתנ"ך שלוש פעמים, למשל "… ששזפתני השמש" (שיר השירים א, ו). הפועל שָזַף משמעותו שיזף, השחים את העור, גרם לשיזוף. גם הפרי שזיף גזור מן השורש שז"ף, וייתכן שנקרא כך על שום שנראה כשזוף.
בעניין הזה, במכתב משנת 1937, שנמצא בארכיון יד טבנקין, נכתב כך: "האגמים והיערות של אוגוסטובּ מושכים אליהם אלפי תיירים וקיטנים. השזפה (פלאזה) מלאה נשים ואנשים. אני רוחץ בכל יום באגם". משמעות המילה פלאזה היא רצועת חול על שפת הים; טיילת; חוף רחצה. המילה שזפה מורה שבאותה טיילת יכלו לשבת על כיסאות או על ספסלים כדי ליהנות מקרני השמש, בייחוד באזורים קרים כמו אוגוסטוב, שהיא עיר בצפון-מזרח פולין, שבהם השמש לא יצאה לעיתים קרובות.
נקודת ראות 