מאמר זה עוסק בשינויים שחלו בשם המחלה. חצבת היא מחלת ילדים מידבקת, הנגרמת על ידי נגיף. בגינה לחולה יש חום גבוה ופריחה אדמדמה. שם המחלה היה בראשיתו חַצְבָּה. השם נוצר בתקופת ימי הביניים בהשפעת שם המחלה בערבית "חצבה" (حصبة). למשל, "דע כי החצבה היא כאלו היא גדרה אדומה ואין הפרש ביניהם ברוב הענינים…" (קאנון). שם המחלה נקבע לפי מראה התפרחת בעור. העור כאילו חצוב מנקודות אדומות, שלפעמים מתאחדות לשטח רצוף, ומכסים שטחים בפנים, בצוואר, בחזה, בגב, בבטן וברגליים. ואכן, במילונו של אליעזר בן יהודה מלון הלשון העברית ובמילונו של יהודה גור מלון עברי מופיע רק הערך חצבה לציון המחלה.
רק בשנות השלושים שונה השם לחצבת כדי להתאים את שם המחלה למשקל קטלת, המציין מחלות. למשל, בעיתון הארץ מ-7 בדצמבר 1931 כתוב כך: "…והקיים בכלל חסון טבעי מפני השחפת כביתר המחלות, כגון: חצבת, אסכרה, אבעבועות וכול'". השם נכלל בספר המונחים לרפואה ולמדעי הטבע של אהרן מאיר מזיא, שיצא לאור בשנת 1934.
מחלת החצבת מופיעה גם ספרות. לדוגמה, בספרהּ של לנדה מטלון סיפורי סבתא היא כותבת על מחלת החצבת בעיר הולדתה ברלין לפני מלחמת העולם השנייה:
הזכרתי כבר את החצבת שהשתוללה בבית ספרנו, אך זה לא הדאיג אותנו הילדים ביותר. מי שחלה, וחזר אחרי עשרה ימים בערך ללימודים, וזהו זה.
חברתי הטובה ביותר מן היום הראשון בבית הספר היתה מַרִיכֵן. היא גרה אצל סבתה כי אמא שלה היתה שחקנית מפורסמת והיה לה קשה לגדל את הילדה לבד כי היא היתה גרושה ואביה של מריכן גר עם אחותה בשוויצריה.
אהבתי את מריכן מאוד כי הייתי בת יחידה והיא היתה כמעט כמו אחות בשבילי. כאשר לא הופיעה מריכן בוקר אחד בבית הספר הלכתי אחרי הצהריים לבקר אותה בביתה, כדי לראות מה שלומה.
צלצלתי בדלת, פתחה לי העוזרת שאמרה: "בבקשה תכנסי". נכנסתי לחדר של מריכן. היה שם חושך מצרים, התריסים היו מוגפים ובקושי הבחנתי בחברתי השוכבת במיטה. והיא קראה לעברי: "לכי מהר הביתה יש לי חצבת"!
מיד עזבתי את החדר וחזרתי הבית. ומה אתם חושבים, שלא נדבקתי בחצבת? בודאי שכן.
אגב, למדתי מן החצבת מה זה כאב ראש. תמיד שמעתי שמדברים על כאב ראש ולא ידעתי מה זה. ובכן אחרי שקבלתי את החצבת ועד היום הזה אני כבר יודעת מה זה כאב ראש. אין חכם כבעל נסיון.
אפשר גם ללמוד מזה שלא טוב לבקר ילדים חולים מבלי לברר קודם אם זו מחלה מדבקת.
נקודת ראות 