מספר

המילה מספר היא שם עצם. כשמילה זו באה בתחילת המשפט, היא משמשת בתפקיד הנושא, כגון "מספר המשרות המיועדות לשכירים ירד". מה שירד הוא המספר ולא המשרות, ולכן המילה מספר באה ראשונה. היא המרכז במשפט הזה. אבל יש שהמילה מספר משנה את מקומה במשפט, ואז לא זו בלבד שאיננה הנושא, אלא אף משמעותה משתנה, כגון "בעוד ימים מספר תסתיים ועידת הקיבוץ". המילה מספר באה כאן בהוראת יחידים. אין היא עוד שם עצם, אלא תואר הפועל. במקרים כאלה באה המילה מספר רק אחרי שם העצם שהיא באה לתאר. לא בעוד מספר ימים, אלא בעוד ימים מספר. במקרא, המשמש לנו מקור עיקרי לידיעת הלשון וחוקיה, באה המילה מספר בהוראת מעטים תמיד אחרי שם העצם, כגון "והותרתי מהם אנשי מספר". כל המקדים את המילה מספר לשם העצם הסמוך לו, בעוד שבכוונתו להשתמש בה בהוראת מעטים, חוטא לחוקי הלשון ולהגיונה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • morel856  ביום 22 באוקטובר 2019 בשעה 10:07 PM

    מעניין, הדר, תודה רבה!

    הופתעתי מאוד לקרוא שבמשפט "בעוד ימים מספר תסתיים ועידת הקיבוץ", המילה מספר משמשת כתואר הפועל. במקרה זה אני רואה במילה מספר לוואי, שהרי היא באה לתאר שם עצם, ולא פועל.

    לא ידעתי שהשימוש במילה מספר במשמעות "אחדים" לפני שם העצם אינה תקנית. תודה על ההסבר. השכלתי!

  • מתן  ביום 22 באוקטובר 2019 בשעה 10:20 PM

    מעניין, תודה. 'מספר' עשויה להופיע גם בהוראת 'רבים', למשל: "כי מספר עריך היו אלוהיך" (יר' יא 13); גם הברכה לראובן: "יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר" ודאי אינה מאחלת שיהיו לראובן צאצאים מועטים, אלא להפך, רבים!;
    לעתים רחוקות בא 'מספר' במשמעות 'מעטים' דווקא *לפני* שם העצם הסמוך לו. כך למשל, להבנתי, בפסוק: "כי מספר תבואות הוא מוכר לך" (ויקרא כה 16), היינו האדמה לא תספיק להניב אלא תבואות מועטות עד שנת היובל, ולכן אין למכור אותה במחיר יקר מדי.
    רצוני לומר: אמנם לשון המקרא היא לשון המופת וממנה גזרו חכמים את תורת הדקדוק העברי, אך לשון זו לשון חיה הייתה וצרירתה לחוקים נוקשים עלולה לעשות עוול לגמישותה ולעושרה.

  • דוד  ביום 22 באוקטובר 2019 בשעה 10:28 PM

    הפוסטים שלך, כמו זה האחרון, מרעננים ומאד מחכימים. יישר כוחך.

  • hadarperry  ביום 23 באוקטובר 2019 בשעה 8:33 AM

    תודה.

  • דרור בן אריה  ביום 23 באוקטובר 2019 בשעה 9:18 AM

    אורי מור דן בסוגיה זו ביסודיות ובאריכות במאמרו החדש "ימים מספר, מספר ימים", לשוננו פא (תשע"ט), עמ' 350-335, ויש לו תובנות ומסקנות מעניינות. ממליץ מאוד לקרוא.

  • תרצה הכטר  ביום 23 באוקטובר 2019 בשעה 9:11 PM

    תודה רבה, הארת את עיניי ולא בפעם הראשונה. יופי של הסבר !!

  • אורי רן  ביום 9 בנובמבר 2019 בשעה 2:32 PM

    א. תודה
    ב. אז מה זה בעצם הוראת יחידים?

  • אחינועם  ביום 10 בנובמבר 2019 בשעה 1:28 PM

    להדר – וכמובן גם ליורם חיימי ולכל יתר השותפים לחשיפה המכאיבה , אך – החשובה תודה מקרב לב!'

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: