קורותיה של משפחה אחת בשואה

ב-1978 ממלאת סופי רולמן (Sophie Rollmann) דפי עד על משפחתה בשואה. דפי עד אלו הצטרפו למאגר קורבנות השואה של יד ושם. סופי רולמן נולדה בדארמשטאט (Darmstadt) שבגרמניה. היא כנראה ברחה לשווייץ בזמן המלחמה. ועד מותה בשנת 1985 חיה בעיר ציריך. אחיה מרטין רולמן (Martin Rollmann) היה דוקטור לכימיה. הוא נולד ב-1903. ב-1933 התגורר רולמן בעיר זלינגשטאט (Selingenstadt am Mein), הקרובה יחסית לעיר פרנקפורט. בליל הבדולח נלקחו רולמן ועוד עשרה יהודים לבית הכלא קלוסטרהוף (Klosterhof). משם הועבר רולמן למחנה הריכוז בוכנוולד (Buchenwald). וממנו הצליח לברוח, והגיע בסופו של דבר לקיבוץ תל יוסף. הוא נפטר בקיבוץ ב-25 באפריל 1993 ונטמן בבית הקברות שלו. גורלם של הוריהם אנה (Hanna) לבית זון (Sohn), הידועה בכינוי ג'והנה (Johana), ומוזס (Moses) היה פחות שפיר. הם הועברו למחנה הריכוז טרייזנשטאט (Theresienstadt) שבצ'כיה ב-27 בספטמבר 1942 ונספו בו.

מדפי העד שמילאה סופי ומאתר הגנאלוגיה GENI אנו למדים שלאמהּ של רולמן אנה היו תשעה אחים ואחיות. אחת האחיות הייתה גידל אייזמן (Gidel Eisemann).  גידל אייזמן לבית זון נולדה ב-1865 בצינטרסבך (Zūntersbach) שבגרמניה. לאחר נישואיה לסלומון וולף אייזמן (Salomon Wolf  Eisemann) עברה להתגורר עימו בעיירת הולדתו באד אורבּ (Bad Orb). לבני הזוג נולדו חמישה ילדים, והם: מיכאל, (Michael Eisemann), יליד 1894 שהתאבד ב-1 בפברואר 1939 בעיר בוכן שבגרמניה (Buchen); אלזה כהן (Else Cohn), נולדה ב-1895, גורשה לגטו מינסק ונספתה בשואה; סימון אייזמן (Simon Eisemann), יליד 1899, גורש לקובנה (Kaunas) ונספה בה ב-25 בנובמבר 1941; מוריס אייזמן (Moritz eisemann), נולד ב-1901 ונפטר ב-1970 בברוקלין שבניו יורק ומקס אייזמן (Max Eisemann), יליד 1906, ונספה ב-6 בספטמבר 1942 במחנה ההשמדה מיידנק (Majdanek). לבת אלזה כהן לבית אייזמן היו שתי בנות: קרולינה כהן (Carolina Cohn), ילידת 1929, וגיטה כהן (Gitta Cohn), ילידת 1932. שתיהן גורשו עם הוריהן לגטו מינסק (Minsk), ככל הנראה בנובמבר 1941.

איש לא התעניין בגורל משפחה זו עד ינואר 2017. בחפירות שנעשו במחנה ההשמדה סוביבור שבפולין (Sobibor) חשפו החופרים לקראת סוף 2016 את שרידי הצריף שאליו נכנסו הנשים לפני שליחתן לתאי הגזים. סיכות שיער ותכשיטים שנחשפו ביסודות המבנה נפלו, ככל הנראה, אל מתחת ללוחות הרצפה, ונותרו באדמת המחנה עד שנחשפו בחפירות. תליון, שצורתו משולש, עורר במיוחד את עניינם של צוות החוקרים, שאחד מהם היה ארכאולוג רשות העתיקות יורם חיימי, משום שנשא פרטים מזהים. בצידו האחד הייתה כתובה הכתובת "מזל טוב", התאריך 3 ביולי 1929 ושם העיר פרנקפורט על המיין בגרמנית, ובצידו האחר האות ה' ושלושה מגיני דוד.

בסיוע חוקרים מיד ושם הצליח חיימי לשער למי היה שייך התליון. בעבודה מורכבת ומאומצת עלתה ההשערה שבעלת התליון היא קרולינה כהן, אשר נולדה בפרנקפורט ב-3 ביולי 1929. חיימי בדק גם ברישום האוכלוסין בפרנקפורט וגילה כי רק ילדה יהודייה אחת נולדה ב-3 ביולי 1929 – קרולינה כהן. בבדיקה שערך ד"ר יואל זיסנווין, ראש פרויקט חקר השילוחים המקוון של המכון הבין-לאומי לחקר השואה של יד ושם, נמצא שמה של קרולינה כהן ברשימות שמות היהודים שהיו  במשלוח מהעיר פרנקפורט למינסק ב-11 בנובמבר 1941. לא ידוע אם היא שרדה בתנאים הקשים של גטו מינסק, אך התליון שלה הגיע ממינסק לסוביבור בספטמבר 1943, עם חיסול הגטו, כאשר 2,000 מתושביו נשלחו למחנה ההשמדה סוביבור. שם, בדרך לתא הגזים, נשמט תליונה של קרולינה כהן מידיה או מידי מכריה, ונשאר באדמת המחנה עד שנתגלה.

בעקבות גילוי התליון נוצר קשר עם בני משפחתה של קרולינה כהן, ובנובמבר 2017 נפגשו לראשונה כשלושים מבני המשפחה בפרנקפורט, עירהּ של קרולינה כהן. הם הגיעו משלוש יבשות. רובם לא הכירו זה את זה, ולמקצתם לוותה הנסיעה בגילויו של סוד גדול, שהם צאצאים של משפחה יהודית. בפרנקפורט הם השתתפו בטקס הנחת אבני נגף לזכר קרולינה ומשפחתה בפתח הבית ברחוב תומאסיוס 10 שבפרנקפורט, שממנו גורשו אל מותם בנובמבר 1941.

יש להעיר שגטו מינסק, שהקימו במינסק בירת בלארוס הנאצים בעקבות פלישת גרמניה לברית המועצות, היה הגטו השלישי בגודלו מבין הגטאות שהקימו הנאצים בזמן המלחמה. הוא אכלס קרוב ל-100,000 יהודים, שרובם נרצחו. לענייננו, ב-11 בנובמבר 1941 הובאו למינסק שבעה משלוחים מערי גרמניה, אוסטריה וצ'כסלובקיה. בעקבות זאת הוקם במינסק "זונדרגטו" (גטו יהודי הרייך). בסוף ימיו של הגטו מוּנה האופטשארפיהרר אדולף ריבה (Rübe) למפקד גטו מינסק. ריבה החל לחסל את הגטו לאיטו. תחילה נרצחו זקנים, ילדים ואלו שלא עבדו. כעבור חודשיים הושמדו גם כל המתגוררים בבית הנכים, בבית היתומים ובבית החולים בגטו. בחודש יוני החל חיסול קבוצות העבודה, וקבוצות שלמות נעלמו בזו אחר זו. עד חודש ספטמבר 1943 נלקחו כל הגברים מן הגטו והובאו למחנה אשר שמרו עליו אנשי אס-אס ומשטרת העזר הליטאית. ימים מספר לאחר מכן נכלאו כ-3,000 מיהודי מינסק שנותרים אחרונים במחנה ריכוז ברחוב שירוקה, ומהם הורכבו שני טרנספורטים: האחד ללובלין, והשני למחנה ההשמדה סוביבור.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: