המילה תשבץ היא מילה יחידאית במקרא, והיא מופיעה בשמות פרק כח, פסוק ד: "אֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ-לִי". רש"י כתב בפירושו על אתר: "תשבץ – עשויין משבצות לנוי והמשבצות הם כמין גומות העשויות בתכשיטי זהב למושב קביעת אבנים טובות ומרגליות כמו שנאמר באבני האפוד מוסבות משבצות זהב ובלע"ז קוראין אותו קשטונ"ש (קאסטן)". אם כן, פירוש המילה תשבץ במקרא היא רקמת ארג משבצות, רקמת מקלעת קנים.
בעת החדשה המילה תשבץ היא כינוי לחידת מילים – מציאת מילים וקביעתן בתוך משבצות לפי רמזי מפתח, הניתן ליד החידה. התשבצים העבריים הראשונים התפרסמו בשנות העשרים של המאה העשרים, והם נקראו תחילה סבך מילים, חידוד מוח או חידת שתי וערב. את השם המפורש תשבץ העניק המורה, הסופר והמשורר יהודה קדיש סילמן (1880–1937), שפרסם בירושלים שבועון ספרותי ששמו אספקלריה, ובמסגרתו השתמש לראשונה בעבור חידה לשונית זו בצירוף המילים חידת תשבץ. במרוצת הזמן התקצר השם חידת תשבץ לתשבץ.
דוגמה לתשבץ, שפורסם בעיתון דואר היום מ-13 במרס 1931.
נקודת ראות 