ייתור מילים בתרגום

פעמים רבות מתרגמים מתרגמים מילולית, ובתרגום יש מילים רבות שאפשר להשמיטן בעברית. בשל כך הנוסח הסופי מסורבל מאוד. במאמר הזה אתן דוגמאות למילים שאפשר להשמיט בעברית, וכך הטקסט יהיה נהיר יותר ופחות מסורבל.

  1. אותו – המילה מיותרת בפסוקיות זיקה, שהחלק המוסב הוא מושא ישיר. והנה כמה דוגמאות: במקום לכתוב "10,000 דולאר אותם קיבל מן הסוכן" יש לכתוב "10,000 דולאר שקיבל מן הסוכן". ובבינוני הפועל הנרות הללו שאנו מדליקים במקום הנרות הללו אותם אנו מדליקים.
  2. לא נכון לכתוב יש את: יש הוא הנשוא, ומה שיש הוא הנושא ללא צורך של מושא. לדוגמה מן המקורות: "לִבְנֵי אַהֲרֹן לְמִשְׁפַּחַת הַקְּהָתִי כִּי לָהֶם הָיָה הַגּוֹרָל" (דברי הימים א, ו, לט)
  3. במקום הצירוף איזה שהוא קושי יש להפוך את סדר המילים ושהוא יהיה בסוף, כגון "אם יתגלה קושי כלשהוא", או לכתוב כל בלי שהוא, למשל "אפשר לפנות אל כל רופא".
  4. אלה מכם ש… אלה ש… במקום לכתוב "אלה שמשלמים מראש, תיעשה להם הנחה של שבעה אחוזים" יש לכתוב "המשלמים מראש, תיעשה להם הנחה של שבעה אחוזים".
  5. במקום אף אחד יש לכתוב איש, למשל "לא ראיתי איש" במקום "לא ראיתי אף אחד".
  6. במקום אף פעם אפשר לכתוב לעולם, כגון "לעולם לא יקרה כדבר הזה" או "מימיי לא שכחתי את הדבר הזה".
  7. בי"ת מיותרת במילה באם, כגון אם אין אני לי, מי לי. אין להוסיף בי"ת בשום הקשר ובשום נסיבות.
  8. בכדי הבי"ת מיותרת, למשל "עוד יתברר אם יש בתקנות האלה כדי לשפר את סדרי התנועה".
  9. המ"ם מיותרת במילה מזה, ויש לכתוב "לא היה שלג כבד זה תשע שנים" ולא מזה תשע שנים. לעולם זה בלי מ"ם.
  10. כ"ף מורה על אומדן או על השוואה. ואם אין זה כך, היא מיותרת, כגון "האיש שימש מנהל" (ולא כמנהל).
  11. תחת פעמים רבות היא תרגום, שמיותר בעברית. למשל, במקום לכתוב "העדויות נגבּו ממנו תחת לחץ" יש לכתוב "העדויות נגבו ממנו בלחץ".
  12. המילה במשך מיותרת, כגון "אפשר שירד גשם הלילה במקום במשך הלילה".
  13. גורר אחריו משמעו במקומו, זה הולך וזה בא אחריו, כלומר יורש אותו. אבל אם הכוונה לגרימה, אין מוסיפים אחריו, אלא בקיצור גורר, כגון מצווה גוררת מצווה, ועברה גוררת עברה, ואין צורך באחריה.
  14. במשפטים שמניים קצרים האוגד מיותר, כגון היום ערב חג.
  15. יש נוהגים להוסיף שם גוף על הפועל בעבר או בעתיד, כגון "אתמול אני קיבלתי את המכתב". נוהג זה משובש לחלוטין. הפועל בעבר ובעתיד וכן בציווי מכיל את שם הגוף. הפועל קיבלתי פירושו אני קיבלתי. מכאן שהוספת שם הגוף במקרים שצוינו מיותרת. היא למעשה מפריעה את רהיטות הדיבור או הכתיבה. את המשפט דלעיל נתקן ונכתוב: "אתמול קיבלתי את המכתב". השמטת כינויי הגוף בעבר ובעתיד מתיישבת היטב עם שאיפת הקיצור של הלשון העברית, כמו שאפשר להבחין מן "ולבנו אֶתֵּן שבט אחד למען היות ניר לדויד עבדי כל הימים לפני בירושלים העיר אשר בָּחַרְתִּי לי…" (מלכים א יא, לו).

השפעת הלעז היא הסיבה העיקרית להוספת שמות הגוף על הפועל בעבר ובעתיד. בלשונות הללו אי אפשר תמיד לוותר על שמות הגוף. לדוגמה, באנגלית כתוב: "The Starbucks down the road would be better, she said, because her place was messy" , ובתרגום העברי נכתב: "עדיף שניפגש בסניף של "סטארבאקס" בהמשך הכביש, היא אמרה, בגלל שהבית מבולגן".

בשני מקרים מוסיפים לפעמים את שם הגוף על הפועל בעבר ובעתיד: א. בראש המשפט, כגון "הם יָצְאוּ את העיר" (בראשית מד, ד); ב. לשם הדגשה או לשם הבלטת ניגוד, כגון "לכן יִתֵּן ה' הוא לכם אות" (ישעיה ז, יד); "ויאמר (דויד): אנוכי חָטָאתִי ואנוכי הֶעֱוֵיתי, ואלה הצאן מה עשו?" (שמואל ב כד, יז); "אתם עֲשִׂיתוּנִי חטיבה אחת בעולם, ואני אֶעֱשֶׂה אתכם חטיבה אחת בעולם" (חגיגה י ע"א).

  1. בצירוף הוחלט על אפשר לוותר על המילית על, ולכתוב בפשטות, למשל, "הוחלט להקים" במקום "הוחלט על הקמה".
  2. החל ב. החל ב.. הוא חלק מביטוי החל ב… וכלה ב… ואם רק איבר אחד, אין בו צורך, ומוטב בלעדיו, ובקיצור בלי החל, כגון מהיום, ממחר ומאחד בינואר.
  3. במילה המדובר הה"א מיותרת, כגון "מדובר בתוספת של חמישה אחוזים על השכר".
  4. במקום הפעילו לחץ אפשר לומר לחצו, כגון "סאדאת דורש מן המעצמות ללחוץ על ישראל עד שתסכים להיסוג מן התעלה".
  5. אין לכתוב נאלץ היה, אלא נאלץ. כך גם באשר לפועל יכול בזמן עבר.
  6. אין לכתוב ניהל שיחות, אלא שוחח.
  7. המילה עבר במשפט עבר ניתוח מיותרת, ואפשר לומר זאת בצורת פועל: נותח.
  8. עשה שימוש הוא תרגום כושל, ויש לכתוב בפשטות: השתמש.
  9. את הביטוי המתורגם "לייחס חשיבות" פעמים אפשר לקצר ולפשט ולכתוב במקום להחשיב.
  10. ענה על הצרכים – תחליף המשפט בעברית הוא סיפק, כגון "אילו סיפק צורכּנו במדבר 40 שנה ולא האכילנו את המן, דיינו".
  11. פעמים רבות מדברים על יחידות דיור. אם מתכוונים בכך לדירות, יש לומר דירות ולא יחידות ולא פתרונים, כגון "הוקם בית גבוה, ובו 24 דירות".
  12. המילה כאילו מיותרת במקרים האלה:

* אין סימוכים לידיעות כאילו שסין הביאה חיל יבשה לצפון וייטנאם.

* גרסת הנאשם בדברי עדותו כאילו שפעל בעל כורחו אינה מתקבלת על הדעת.

* כל ההודעות שהתפרסמו כאילו שמשרד הדואר מציע… אינן נכונות.

* הדובר מכחיש בתוקף את הטענה כאילו שאין מטפלים בבעיה.

בכל כגון אלו לעולם הווי מוחק כאילו (וגם כביכול), דיינו לומר ש, ודיינו במילות הכחשה.

  1. כך לעיתים מיותרת, כגון "העיתון קובל על שאין הממשלה מטפלת בדבר" (ולא על כך ש…).
  2. 29. כמעט ו… הווי"ו מיותרת, ודינה להימחק. למשל, "זכייתו במשחק כמעט מובטחת" (ולא כמעט ומובטחת).
  3. כש… מיותר כאשר הוא סותם את הבנת הקשר שבין הרישא לסיפה. למשל, במשפט "הוא מסייר שם בכמה ערים כשהוא מגייס כספים למען המוסד" יש למחוק את המילה כשהוא, ובמקום זאת לכתוב "הוא מסייר שם בכמה ערים, ומגייס כספים למען המוסד".
  4. ליל אמש הוא תרגום מיותר, ובמקומו יש לכתוב אמש או הלילה, כגון "אמש חזרנו מטיולנו", או "הלילה חזרנו מטיולנו".
  5. המילה יותר בהשוואה מיותרת, כגון "ויעש אלוהים את שני המאורות הגדולים: את המאור הגדול (בלי יותר) לממשלת היום, ואת המאור הקטן (בלי יותר) לממשלת הלילה" (בראשית א, טז).
  6. מאשר מיותר, כגון יותר מאתמול, יותר מהיום (לא: מאשר אתמול, מאשר היום). פתגמים מהתלמוד: "לכול יש תמורה חוץ מאשת נעורים"; "יותר ממה שהעגל רוצה לינוק, פרה רוצה להניק".
  7. "מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת" – מי ש… פותח פסוקת נושא. אבל אם מזכירים את שם האיש, אין אומרים מי: עקיבא אריה וייס, שהיה פעיל ציוני, היה ממייסדי העיר תל אביב (ולא מי שהיה).
  8. בכל מקום שהמסגרת מיותרת ומסלקים אותה, המשפט נעשה פשוט ולא מסורבל, כגון "גם הדיון בשאלה הזאת ישולב בוויכוחים" (ולא במסגרת הוויכוחים).
  9. משפט מסורבל וארוך: מצאו את מותם. תחליפו בעברית: מְצָאָם המוות, השיגם המוות. לפי דרכי הביטויים העבריים, מלאך המוות הוא העושה את שליחותו ומוצא את האדם, ולא להפך.
  10. מצרכי מזון – הבגדים מצרך, והמזון מצרך. אף על פי כן לא נאמר מצרכי לבוש ולא מצרכי בגדים, אלא בקיצור לבוש, בגדים. אף כך אין טעם לומר מצרכי מזון, אלא בקיצור: מזון.
  11. מרצונו הטוב – יש מרצונו, ויש שלא מרצונו. מרצון ושלא מרצון, ברצון ושלא ברצון, ואין צורך להוסיף הטוב ולא החופשי.
  12. פעמים רבות המילה לטובת מיותרת, כגון "למגזין בתחום הנדל״ן, שיורד לדפוס בעוד ארבעה חודשים, אנחנו מחפשים מנהל לקוחות" (במקום לטובת מגזין).
  13. במקום לכתוב "המגעים האלה נשאו אופי גלוי ביותר" אפשר לכתוב המגעים האלה היו גלויים ביותר.
  14. הצירוף סדר גודל מיותר לפעמים, ואפשר לכתוב במקומו בקירוב, כגון "סכום של 50 אלף שקל בקירוב" (ולא סכום בסדר גודל של 50 אלף שקל).
  15. שימוש בעל ידי להוראת סביל מסרבל את המשפט, ובעברית עדיף משפט פעיל מסביל, כגון את השיר שרה מקהלה, ולא השיר הושר על ידי מקהלה.
  16. עצרת האו"ם היא האספה הכללית של האו"ם. המושג הכללית כבר כלול במילה עצרת, ואין צורך לומר העצרת הכללית של האו"ם: אין שום עצרת שאינה כללית.
  17. באנגלית party היא גם מפלגה וגם מסיבה, וכדי להבדיל ביניהן מוסיפים political כשהמשמעות היא מפלגה. אך בעברית אין צורך לכתוב מפלגה פוליטית, הרי המילה מפלגה ברורה ביותר, וברור שהיא פוליטית.
  18. קיבל עליו ולא קיבל על עצמו, כגון "מקבל עליו עול מלכות שמיים".
  19. המשפט "היה זה הוא שפתח בוויכוח" מסורבל, ארוך ומשובש. במקומו יש לכתוב "הוא שפתח בוויכוח".
  20. שורה של הוא תרגום קלוקל, ובמקומו יש לכתוב כמה, כגון "ארגון המורים ישבית היום את הלימודים בכמה בתי ספר בשל סכסוך עבודה" (ולא בשורה של).

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: