המילה אקדח היא מילה יחידאית במקרא, ומופיעה בישעיהו נד, יב: "וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְאַבְנֵי-חֵפֶץ". במקרא הכוונה באקדח לאבן יקרה. תרגום יונתן זיהה את אבני האקדח עם אבני גמר, כלומר אבני גחלת, מלשון קודחי אש. רש"י פירש שאבני אקדח הם "מין אבנים טובות בוערות כלפידים, והוא קרבונקל"א, כלשון גחלים". רבים מן המתרגמים בזמננו הסכימו לפירוש זה, ותרגמו carbuncle.
אליעזר בן-יהודה ביקש מילה עברית ל-revolver. הוא הציע להחיות את המילה הנדירה אקדח, ולתת לה משמעות חדשה של כלי נשק קטן בעל קנה קצר, שיורים בו קליעים בכוח אבק שרפה, בהסתמכו על שורשה של המילה קד"ח, שעניינו חום. הוא היה מעוניין להחליף את המילה קנה רובה, שהייתה בשימוש בזמנו בהוראת אקדח. ובמילונו של אליעזר בן-יהודה מלון הלשון העברית נכתב בערך אקדח: "כלי זין מורה בכח האש, והתיחד בזמן האחרון להקנה הקטן, שבית קבול הכדור שלו סובב ומורים בו פעמים אחדות זו אחרי זו (revolver). ופשט השמוש בו הרבה בדבור ובהעתונים".
לצד המילה אקדח הייתה נפוצה המילה אקדוח. קדיש יהודה סילמן המורה והמשורר (1880–1937) חיבר ב-1908 את השיר "שם שועלים יש", והוא נעשה להיט באותם הימים. בשיר הזה עונה השומר בכרם לבחורה ששואלת אותו "כיצד תגרש (את השועלים)": "באקדוח ילדתי, באקדוח נשמתי, באקדוח תמתי, יונת חן שלי".
נקודת ראות 